בישראל, תקנות הנגישות מחייבות בעלי אתרים להנגיש את תכני האתרים שלהם (וגם אפליקציות) לאנשים עם מוגבלויות, זאת כדי להבטיח שוויון הזדמנויות במרחב הדיגיטלי.
התקנות חלות על אתרים מסחריים, אתרים ציבוריים ואתרי שירותים, כמו גם על גרסאות יישומים לנייד, כאשר כל אלו מחויבים בהנגשה בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק.
כאשר ישבנו לכתוב את המאמר הנוכחי, שקלנו אם לכתוב את כל הפרטים המסבירים מי פטור מהנגשה ומי מחויב בכך, אך לשם כך נשמח להפנותכם פשוט אל אתר כל זכות, שמפרט זאת בצורה טובה ומהימנה תוך שהוא מונה 3 מצבים אפשריים: פטור מהנגשה בשל נטל כלכלי כבד, פטור בשל אי-היתכנות טכנולוגית ופטור בשל מיעוט משתתפים.
השורה התחתונה היא שמי שאינו עומד בקריטריונים המקנים פטור, ושאינו מנגיש את האתר שלו כהלכה, חשוף לקנסות ולתביעות נגישות.
מה כן רצינו לכלול במאמר?
החלטנו שכאן, מעבר לחוק היבש, נסביר את מהותה של הנגשת אתרים, את הסיבה לכך שההנגשה של כל האתר שפונה לכלל האוכלוסיה היא חשובה הרבה מעבר לסעיפים יבשושיים שכתובים בחוק.
ההנגשה שבה מדובר כוללת היבטים דוגמת התאמות בתוכן, בתמונות, בקישורים ובניווט, ומטרתה היא להפוך את החוויה הדיגיטלית של גולש עם מוגבלות מסוימת, לאיכותית ונוחה כמו כל גולש אחר.
ניכנס לרגע לנעליו של גולש עם מוגבלות
עבור רבים מאתנו, הגלישה באינטרנט נתפשת כמעט כמובנת מאליה.
אנו גוללים באתר, מעיינים בתוכן בצורה כזאת או אחרת, מקליקים ועוברים מעמוד לעמוד. לעתים מדובר בפעולה שלוקחת מספר שניות ולאחריה אנו עוזבים את הנייד או המחשב, לעתים אנו צורכים את המידע שבאתר בעניין רב ולמשך זמן בלתי מבוטל.
עבור גולש עם מוגבלות מסוימת, הדברים הללו אינם ברורים מאליהם כלל וכלל.
וודאי שיצא לכם לגלוש באתר אינטרנט שהיה איטי מהרגיל, הקלקתם שוב ושוב כדי לעבור לעמוד מסוים אך דבר לא קרה. מתסכל? ספרו על כך לגולש שזקוק להנגשה ונתקל בכך בכל אתר שאינו מונגש כהלכה. או שנתקלתם באתר שנבנה בצורה לא כל כך מובנת, שאינכם מבינים אינטואיטיבית לאן לגשת כדי לקבל מידע נוסף או להתחיל תהליך. מתסכל? אנשים רבים עם מוגבלות, יסכימו אתכם בכובד ראש.
איפה אתר לא נגיש פוגש גולש עם מוגבלות?
כך למשל, אתר שלא ניתן לנווט בו באמצעות המקלדת; עבור אדם בעל לקות ראייה או עיוור, הרי שמבלי שהוא יוכל לנווט עם המקלדת, אין לו כל טעם להישאר באתר. הוא איננו יודע לאן לקחת את העכבר בתנועה חופשית. על-מנת לנווט באתר כהלכה ולהגיע לאן שצריך ולהקליק על מה שהוא רוצה, הוא צריך שהאתר יאפשר זאת, וזה לא אפשרי ללא הנגשה.
ואם תיאורי התמונות שבאתר לא מדויקים? גם כאן, אדם בעל לקות ראייה ימצא את עצמו מתוסכל וכעוס.
למי שאיננו מכיר, ישנה האפשרות להטמיע תגית עם טקסט בקוד. אותו טקסט בתגית (שנקראת ALT) מספר לגולש העיוור מה מופיע בתמונה שהוא אינו מסוגל לראות.
ועתה דוגמה: מרביתנו מכירים את הבאנרים הפרסומיים הגדולים שמופיעים בראש אתר. אותם באנרים כוללים תמונה שיווקית וכיתוב על-גביה שמספר על מבצעים ושלל הצעות מפתות כאלו ואחרות.
בעל אתר שיתאר מה מופיע בתמונת הבאנר, אך לא יתאר בתגית את ההצעה הפרסומית הכתובה, למעשה יפספס את הגולש. הגולש מצידו, יפספס הצעה שיווקית שייתכן והייתה רלוונטית עבורו.
במילים אחרות, דמיינו אתר שאינכם יכולים להשתמש בו
ישנם כאלו שתופשים את החוק כמעין נדנוד מרגיז אשר כופה עליהם לערוך שורה של התאמות שאינן מסייעות לאיש, או אולי מסייעות חלקית.
מטרתנו במאמר הזה היא להסביר כי חוק נגישות אתרים נועד לאפשר לכולם ולכולן להשתמש באתר במידה שווה.
הסתכלו על החוק מנקודת מבטם של אלו שזקוקים לו. אלו שהחוק מדבר בשמם וזועק את זעקתם.
ב- User A אנו מבינים שנגישות אתרים נתפשת כתהליך יקר למדי. לכן אנו שמחים להציע לכם הנגשה מלאה לאתר במחיר שנתי אחיד ע"ס 490 ₪ בתוספת מע"מ.
השירות שלנו כולל הנגשה ידנית ואוטומטית, כמו גם ליווי וייעוץ לכל אורך השנה, הכולל התאמות מחודשות לאתר בכל שינוי (בין אם שינוי באתר, ובין אם שינוי בחוק).
המטרה שחרתנו על דגלנו היא לתת לכם את מה שצריך במחיר סביר והגיוני ועם תמיכה שוטפת בכל עת שתצטרכו. כפי שאנו מכבדים את האדם עם המוגבלות ועובדים למענו, אנו מכבדים את בעל האתר ועובדים גם למענו, וההצעה שלנו משקפת זאת, ללא גימיקים שיווקיים מיותרים.
למידע נוסף וקבלת פרטים, צרו עמנו קשר.
