הדרישה להנגשת אתרי אינטרנט ואפליקציות הפכה לחובה רגולטורית כמעט בכל תחום. יחד עם זאת, המחוקק מכיר בכך שלא כל אתר בנוי מבחינה עסקית או טכנולוגית לעמוד בהתאמות הנדרשות. במקרים כאלה, נקבעו מסלולים שונים שמאפשרים לקבל פטור מלא או חלקי מהנגשה, כל עוד מתקיימים התנאים שנקבעו בחוק. למרות הפטור, חשוב לזכור שהעסק עדיין מחויב לפרסם הצהרת נגישות ולפרט בה את פרטי הפטור והחלופות הקיימות.
פטור על רקע מחזור הכנסות
אחד הפטורים המרכזיים מהנגשת אתרים מבוסס על בדיקה כלכלית של העסק, המתייחסת לממוצע מחזור ההכנסות בשלוש השנים האחרונות. מי שהמחזור הממוצע שלו נמוך מ-100,000 שקלים בשנה זכאי לפטור מלא מהנגשת האתר, ללא צורך בפנייה לנציבות. גם מי שמחזורו היה עד 300,000 שקלים בשנה עד אוקטובר 2020 נחשב פטור, אך לאחר מועד זה הוא נכנס לקטגוריות אחרות.
בעלי אתרים שמחזורם נע בין 300,000 שקלים למיליון בשנה חייבים להנגיש רק שינויים חדשים שנעשו באתר אחרי אוקטובר 2017, בעוד שאתרים ישנים שהוקמו לפני מועד זה יהיו פטורים. מעל מחזור של מיליון שקלים חלה חובת הנגשה של כלל האתר מלבד תכני אודיו ווידאו, וכאשר מחזור העסק עובר את רף חמישה מיליון שקלים, גם תכנים אלה חייבים בהנגשה מלאה.
פטור עקב נטל כלכלי כבד
ישנם עסקים שלא עומדים בתנאי הפטור האוטומטי, אך עלות ההנגשה מהווה עבורם קושי ממשי. במקרים אלה ניתן להגיש בקשה מסודרת לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הבקשה נבחנת לפי עלויות ההנגשה, מחזור ההכנסות והנסיבות המיוחדות של העסק. אם הבקשה מאושרת, הפטור יינתן לתקופה של עד שלוש שנים.
גם כאשר הפטור ניתן עקב נטל כלכלי משמעותי, לא מדובר בהסרת אחריות מלאה. לאחר תקופת שלוש השנים, העסק מחויב לבדוק מחדש את מצבו ולפנות שוב לנציבות במקרה שירצה להאריך את תוקף הפטור. אם חל שינוי בעסק, ייתכן שהפטור לא יחודש, ולכן חשוב לעקוב אחר המצב העסקי באופן רציף.
פטור בשל מגבלות טכנולוגיות
ישנם אתרים או מערכות שבהם פתרונות נגישות אינם ישימים מבחינה טכנולוגית. במקרה כזה ניתן לקבל פטור חלקי או מלא, אך רק לאחר בחינה מקצועית שמבצע מומחה נגישות המכיר היטב מערכות ווב ואפליקציות. הסיבות יכולות להיות מגבלות של מערכת שאינה נתמכת בארץ, שימוש בתגיות קוד שאינן נתמכות בנגישות כמו CANVAS, או העדר חלופה טכנית אחרת.
כאשר מתברר שקיימת הצדקה לפטור, מומחה הנגישות מגיש טופס ייעודי לנציבות. הפטור אינו חל על כל האתר, אלא רק על אותם אזורים שאינם ניתנים להנגשה, ובמקביל יש לספק חלופה נגישה שתאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל שירות מלא, לדוגמה באמצעות שירות לקוחות. גם פטור זה תקף לשלוש שנים וזקוק לחידוש בהמשך.
אתרים סגורים עם מספר משתמשים מוגבל
ישנם אתרים שאינם מיועדים לציבור הרחב אלא לקבוצה מצומצמת של משתמשים. אם האתר דורש הרשמה מוקדמת ומספר המשתמשים הרשומים אינו עולה על 500 בכל זמן נתון, הוא עשוי להיות פטור מהנגשת התכנים המוצגים באזור הסגור. דוגמאות נפוצות הן מערכות קורסים מקוונים שבהן רק תלמידי המחזור הנוכחי יכולים להיכנס.
הדבר אינו מבטל את חובת ההנגשה של חלקי האתר הציבוריים. האתר השיווקי, דפי המידע ועמודי התדמית חייבים להיות נגישים במלואם, ורק האזור המוגבל למשתמשים רשומים יכול לקבל פטור. חשוב לוודא שהחלוקה בין האזור הציבורי לאזור הסגור ברורה ושאכן נשמרת ההגבלה על מספר המשתמשים.
פטורים ברשתות החברתיות
התקנות מחייבות הנגשה גם לתכנים שמועלים לרשתות חברתיות, אך קיים חריג משמעותי: אם הפלטפורמה עצמה אינה מאפשרת לבצע התאמות נגישות, בעל העסק פטור מהנגשת התוכן. המשמעות היא שבמקרים שבהם אין שליטה טכנית על מבנה הפוסט או אפשרות להוסיף טקסט חלופי, הפטור יחול באופן טבעי.
עם זאת, מומלץ ככל האפשר להוסיף חלופות נגישות גם אם אינן חובה. לדוגמה, לצרף תיאור טקסטואלי בפוסט סמוך או לספק מידע גם בערוצים אחרים. הדבר מסייע למנוע מצבים שבהם אנשים עם מוגבלות מפספסים מידע חיוני או תוכן משמעותי שהעסק מפרסם.
דגשים שחייבים להכיר
חשוב להדגיש שגם במקרה של פטור, מלא או חלקי, חובה לפרסם באתר הצהרת נגישות שמפרטת את הפטור, את הסיבות להענקתו ואת החלופות הנגישות שהעסק מציע. ההצהרה צריכה להיות ברורה, מפורטת ונגישה לכל גולש. בנוסף, יש לבצע בדיקה מחודשת אחת לשלוש שנים, משום שהסטטוס הכלכלי או הטכנולוגי של העסק עשוי להשתנות.
נקודה נוספת היא שתכני צד שלישי שאינם מופקים על ידי בעל האתר אינם חייבים בהנגשה. עם זאת, גם כאן מומלץ לספק חלופות ככל הניתן, במיוחד אם מדובר בתכנים מרכזיים או בתכנים שנותנים שירות לציבור.