שאלות נפוצות על הנגשת אתרים
תשובות מקצועיות לכל מה שרציתם לדעת — חוקים, מחירים, טכנולוגיות ותהליך עבודה
465+
תשובות מקצועיות
8
קטגוריות מידע
1,200+
אתרים מונגשים
בחרו נושא
בחרו קטגוריה שמעניינת אתכם ומצאו תשובות מיידיות
הצהרת נגישות
מה זה, למה חשוב ואיך כותבים
21 שאלות
חקיקה ותקנות
חוקים, תקנות ודרישות בישראל
149 שאלות
לפני שחותמים
מחירים, חבילות והתקשרות
18 שאלות
עיצוב
נגישות ועיצוב — איך משלבים
31 שאלות
בעלי אתרים
שאלות לבעלי עסקים ואתרים
115 שאלות
שאלות כלליות
שאלות כלליות על נגישות
68 שאלות
טכנולוגיות מסייעות
קוראי מסך, מקלדת ועוד
19 שאלות
עלינו
על UA והשירות שלנו
44 שאלות
הצהרת נגישות
מה זה, למה חשוב ואיך כותבים
שאתם מפרסמים מה נגיש או לא נגיש אצלכם בעסק אתם עוזרים לאנשים עם מוגבלות לתכנן איך להגיע אליכם. למשל, אם אין לכם שירותי נכים ואדם עם מוגבלות בכיסא גלגלים צריך לבוא אליכם ליום שלם – הוא יכול לדעת מראש ולהיערך בהתאם, או לבחור מקום אחר שמתאים לצרכים שלו.
הצהרת נגישות ברורה וכנה לא רק מונעת אכזבות ותחושת תסכול, אלא גם יוצרת אמון, מראה שאתם לוקחים אחריות, ושאתם באמת מכבדים את כל הלקוחות שלכם – בלי יוצאים מן הכלל.
הצהרת נגישות כוללת 4 חלקים חשובים:
1. נגישות האתר
2. נגישות פיזית
3. רכז נגישות
4. תאריך עדכון אחרון
בחלק הזה מפרטים איך האתר עצמו מותאם לגולשים עם מוגבלויות – האם אפשר לנווט בו עם מקלדת, אם יש תיאור לתמונות, האם הצבעים עומדים בתקני ניגודיות, האם ישנם חסמים שאינם מאפשרים לגלוש בעמודים מסויימים ומה החלופה שלהם.
המידע הזה עוזר למשתמש להבין מראש אם הוא יוכל להשתמש באתר בקלות וללא תלות באחרים.
כאן מתארים את הנגישות של העסק עצמו – האם יש חניית נכים, רמפה, מעלית, שירותי נכים, שילוט מתאים, כניסה נגישה ועוד. חשוב לפרט גם אם יש אזורים שאינם נגישים. שקיפות בנושא הזה חשובה במיוחד כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות לתכנן את ההגעה למקום בצורה בטוחה ומכבדת.
זה האדם שאחראי בעסק על כל נושא ההנגשה. בהצהרה צריך לכלול את שמו, דרכי התקשרות (טלפון, מייל), ולציין שהוא הכתובת לפניות, בקשות או דיווח על בעיות נגישות. זה מראה שהעסק נגיש לא רק טכנית – אלא גם אנושית
התאריך הזה מציין מתי ההצהרה עודכנה לאחרונה, והוא נותן אינדיקציה למידת הרצינות של העסק בטיפול בנושא. אם התאריך עדכני – זה מעיד שהעסק עוקב, בודק ומתחזק את ההנגשה לאורך זמן, ולא רק עשה פעולה חד־פעמית
חברות רבות מספקות נוסח מוכן אבל חשוב לזכור שלכל עסק יש דרישות נגישות שונות וצרכים אחרים לכן יש לוודא שכל מה שצריך להיות כלול יהיה כתוב
הצהרת נגישות היא חובה בתקנות לפי תקנות נגישות השירות סעיף 35 ה' וסעיף 91 ה'.
הצהרת נגישות צריכה להיות מפורסמת בכל הנכסים הדיגיטליים.
יש לפרט ככל שאפשר על מה שנגיש ועל החסמים כדי להימנע מהטעיה של אנשים עם מוגבלות.
יש לפרסם בהצהרת הנגישות מידע מקיף על החלקים הלא נגישים באתר כולל מה החלופות אפשרויות כדי לקבל את המידע או השירות שנמצא בדפים הלא נגישים.
רצוי להיעזר באיש מקצוע הנקרא "מורשה נגישות שירות" אבל בעל העסק או מי מתאמו יכול לכתוב את ההצהרה.
בכל פעם שישנו שינוי בעסק הפוגע או מיטיב עם הנגשת העסק.
אם אתה עסק שיש לו 25 עובדים ומעלה אז אתה חייב למנות רכז נגישות.
כל עסק החייב בהנגשה כלשהיא צריך לפרסם הצהרת נגישות.
כן. אבל חשוב לדעת שיכול להיות מצב שהתוסף לא יהיה זמין עקב תקלה ולכן אנחנו ממליצים תמיד שהצהרת הנגישות תהיה חלק מהאתר.
לא. רק עסק עם יותר מ-25 עובדים
על פי תקנה 91 – ככל שניתן עובד בדרג ניהולי או בעל הכשרה בניהול וקידום פרויקטים. בנוסף עליו להיות בעל ניסיון מעשי של שנה לפחות בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות או שעבר הדרכה והכשרה על סמך הנחיות הנציבות לעניין הכשרת רכזי נגישות.
כדי לקבל תשובה יותר מדויקת יש לעיין בתקנות נגישות השירות תקנה 91.
כל מי שחייב בביצוע נגישות על החוק והתקנות חייב לפרסם הצהרת נגישות
אם אינך מקבל קהל עליך לציין זאת וספק חלופה במקרה הצורך. למשל: "אין קבלת קהל במקום, לתיאום פגישה נגישה התקשרו לאיש הקשר שלכם בחברה או לרכז הנגישות"
על פי התקנות היבשות ניתן לתבוע אותך מיד וללא מתן התרעה לתיקון. שימו לב ל- 2 נקודות חשובות:
1. התביעות הם בעיקר תביעות יצוגיות
2. בתי משפט מציגים עמדה חדשה: על התובע לתת התרעה עם אפשרות לחייב את הנתבע בהוצאות הכרוכות בכך.
חקיקה ותקנות
חוקים, תקנות ודרישות בישראל
סעיף 1: הגדרות
סעיף 29: התאמות נגישות למידע. - לכל אדם עם מוגבלות זכאי לדרוש הנגשה פרטנית
של המידע בהתאם לצרכיו
סעיף 34: פרסום התאמות הנגישות שבוצעו.
סעיף 35: הנגשת שירותי אינטרנט.
סעיף 36: התאמות במוקדי חירום טלפוניים.
סעיף 87: יידוע צוות העובדים בחובות על פי החוק
.
סעיף 91: חובת מינוי רכז נגישות.
סעיף 93: ביצוע בדיקה.
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/500_865.htm
מקום פתוח לציבור או מקום שניתן בו שירות ציבורי – לרבות עסק, מוסד ציבורי, מוסד חינוכי, בנק, רשות מקומית ועוד.
שירות שמסופק לציבור הרחב – באופן מסחרי, ממשלתי או פרטי – כולל שירותי בריאות, בנקאות, ביטוח, חינוך, תחבורה ועוד.
אדם עם ליקוי פיזי, נפשי, שכלי או חושי, קבוע או זמני, שמגביל תפקוד מהותי בחיי היום־יום.
כל מי שמספק שירות לציבור – באופן ישיר או עקיף, כולל דרך אתר אינטרנט, מוקד טלפוני, או פרונטלית.
כן, כל עוד הוא נותן שירות לציבור (גם אם הוא עסק פרטי).
ההבדל בניהם הוא שמקום ציבורי הוא המרחב הפיזי בעוד ששירות ציבורי הוא מה שמסופק באותו מקום או בכל אמצעי אחר.
חוקים מגדירים את המהות והמטרה בעוד שתקנות מפרטות כדי ליישם את החוק
כל פעולה או שינוי שנועד לאפשר גישה ושימוש שוויוני לאנשים עם מוגבלות. למשל מעבר רחב לכיסאות גלגלים מסמכים מודפסים בכתב ברייל ועוד
כן, סעיף 35 מחייב הנגשת שירותי אינטרנט.
הנגשת מידע היא התאמת המידע כך אדם עם מוגבלות יוכל להבין, לגשת ולהשתמש במידע הניתן במסגרת השירות.
כן.
בדיקה שנעשית על-ידי מומחה מוסמך הנקרא מורשה נגישות השירות במטרה לבדוק שהנגישות בעסק עומדת בדרישות נגישות
אדם שתפקידו לרכז את פעולות ההנגשה בארגון, לוודא ביצוע התאמות ולשמש כתובת לפניות.
על פי התקנות בסעיף 91 סעיף ב 1 רק עובד יכול להיות רכז נגישות
"ככל האפשר, עובד בתפקיד ניהולי או ככל האפשר עובד שעבר הכשרה במיומנויות ניהול וקידום פרויקטים"
התקנות מגדירות את הדרישות והם מופיעות כאן
(1) ככל האפשר, עובד בתפקיד ניהולי או ככל האפשר עובד שעבר הכשרה במיומנויות ניהול וקידום פרויקטים;
(2) בעל ניסיון מעשי של שנה לפחות בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות או שעבר הדרכה והכשרה על סמך הנחיות הנציבות לעניין הכשרת רכזי נגישות, בדרכים המנויות בתקנה 89(א), הכוללת הכרת החוק, תקנות הנגישות הנוגעות לחייב ויישומן בפועל, הכרת גורמים בתחום הנגישות לרבות גופים ציבוריים וארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות, והכרת פרסומי הנציבות הנוגעים לחובות הנגישות החלות על החייב; ואולם אם מעסיק החייב פחות מ-100 עובדים, יכול שרכז נגישות יהיה בעל ניסיון מעשי של פחות משנה בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות;
ברוב המקרים כן, אך יש חריגים וסייגים בתקנות מסוימות.
כן – הנגשת מקום מתייחסת להיבטים הפיזיים של המקום כמו רמפות, שילוט, שירותי נכים ועוד), והנגשת שירות מתייחסת לאיך לתת שירות נגיש לדוגמה איך לפנות לאדם עיוור שנכנס לסניף איך מחתימים עיוור על חוזה ועוד. הנגשת השירות כוללת את המידע בעסק, תהליך מתן שירות, גישה למוקדים וכו'
מידע הנחוץ לצורך קבלת השירות שבלעדיו לא אוכל לקבל או להשתמש במוצר או בשירות למשל מסמך המסביר את אופן השימוש בו, או הבנתו – כולל תנאי שימוש, זכויות, אזהרות ועוד.
כל אדם המעניק שירות לציבור, לרבות עובדי קבלן, מוקדן, אנשי מכירה ושירות.
כן, כולל מוקדי משטרה, מד"א, כיבוי אש ועוד.
כן מתן שירות הוא הביצוע של השירות בעוד ששיווק השירות הוא למעשה הפרסום או ההצעה לפני הביצוע. שניהם חייבים בהנגשה.
בהחלט – גם המקום וגם השירות שבו.
בתחילת התקנות יש פרק שנקרא "הגדרות" שם נמצאים הפירושים למושגים שנמצאים בתקנות. שם מופיע הגדרה למקום ציבורי היא:
"אתר" – מקום ציבורי שהוא אתר, כהגדרתו בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס"ח-2008 (להלן – תקנות נגישות לאתר);
זאת ההגדרה מתוך התקנות פרק א'
"מתן שירות ציבורי" – העמדה לשימוש הציבור כולו או חלק בלתי מסוים ממנו של מוצרים, שירותים או מיתקנים;
על פי החוק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998
אדם עם מוגבלות הוא אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית, קבועה או זמנית, המשפיעה על התפקוד ומגבילה אותו באופן מהותי באחד או יותר מתחומי החיים העיקריים
זה כל מי שמעניק שירות וחייב בביצוע התאמות הנגישות על פי החוק והתקנות.
גם עסק קטן או פריילנסר יכול להיחשב כמפעיל שירות.
ההבדל הוא שמקום ציבורי הוא מיקום פיזי בעוד ששירות ציבורי יכול להתבצע באמצעות טלפון, הודעות, מיילים, מערכות דיגיטליות וכדומה.
למקום ציבורי ושירות ציבורי יש הנחיות שונות לגבי מימוש ההנגשה.
התאמות נגישות הם למעשה שינויים שאנחנו מבצעים כדי להתאים מוצר, מקום, שירות לאנשים עם מוגבלות.
התאמות נגישות חלות גם על אתרי אינטרנט והם מתבצעים לפי התקן הישראלי 5568 חלק 1.
בפועל זה אומר שכל מסמך, אתר אינטרנט , פרסומים וכדומה צריכים להיות נגישים לאנשים עם מוגבלות
בהחלט
בדיקת נגישות היא למעשה בדיקה שבוחנת חלקים שונים בעסק האם הם נגישים. לעיתים מבצעים בדיקה מקיפה ולעיתים מבצעים בדיקה חלקית למשל שדרגתם את אתר האינטרנט שלכם – אז אתם יכולים לבצע שתכלול רק את אתר האינטרנט.
כאשר מדברים על נגישות פיזית אז בעל תפקיד שנקרא מורשה נגישות מתו"ס (מבנים, תעשייה וסביבה )
כאשר מדברים על נגישות השירות או המידע (בכלל זה הנגשת אתרים ומסמכים) אז בעל תפקיד שנקרא מורשה נגישות שירות.
רכז נגישות הוא אדם מתוך הארגון אשר מונה על ידי הארגון והוא אחראי לדאוג שהעסק ישאר נגיש. כלומר לדאוג להכשרת עובדים, לוודא שכל שינוי בעסק פיזי או דיגיטלי יהיה נגיש, לטפל בבעיות נגישות, טיפול בתלונות ועוד.
למרות שאין ציון במפורש שאסור מתנדב, על פי התקנות הם מציינים את המילה "עובד". עובד שהוא חלק מהעסק והוא צריך להיות בעל הכשרה או בעל תפקיד ניהולי. בד"כ לא תמצאו בעסק מתנדב שעונה לדרישות.
תמיד יש חריגים ולהם כללים שונים למשל בניין שהוא בניין לשימור.
ההבדל הוא שמבנה הוא פיזי ונדרש בהתאמות שונות מאשר השירות.
מידע חיוני מוגדר כמידע שבלעדיו לא ניתן לקבל את השירות הוא
צוות עובדים הם עובדים המקבלים שכר, מתנדבים ועובדי קבלן. למעשה כל מי שמספק שירות מטעם העסק יחשב ככזה.
מצבי חירום צריכים להיות נגישים וישנם הנחיות בתקנות (סעיפים 12, 36, 82 )
לגבי שירותי חירום – להם יש תקנות בפני עצמם.
שניהם צריכים להיות נגישים. בשיווק העסק אנחנו נתייחס לנגישות המידע וכיצד הוא מעובר באופן נגיש לאנשים עם מוגבלות. מתן שירות מתייחס לאיך נותנים שירות לאנשים עם מוגבלות למשל איך פונים לאדם עיוור נכנס לסעיף מבלי להפחיד אותו, איך מחתימים אותו על חוזה.
סניף של בנק הוא תחת הגדרה של מקום ציבורי
על פי תקנה 29 א' כמעט כל מידע שיש לך בעסק צריך להיות נגיש למעט פרסומות
בתנאים מסויימים לפי בקשה של אדם עם מוגבלות.
כדי לא להטעות אותכם צרפנו כאן את התקנה מתוך תקנות נגישות השירות:
29. (א) מידע הנמסר לכלל הציבור ומידע הנמסר באופן פרטני, על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו, בכתב או בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, מכתבים והודעות, וכן מידע הנמסר באמצעות הטלפון, למעט פרסומות, ולמעט מידע המסופק באמצעות האינטרנט שבוצעו בו התאמות הנגישות לפי סימן ג' ולגבי אותן התאמות בלבד, יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות בכפוף לתקנות המשנה שלהלן.
על פי תקנה 29 א' גם חומר שיווקי צריך להיות נגיש למעט פרסומות ששם יש הנחיות אחרות המגדירות אותם.
שאלה חשובה. הדבר הראשון שחשוב לדעת הוא שאנשים הם שונים אחד מהשני וכך גם המגבלה שלהם.
אנחנו ממליצים להתייעץ אם האדם ולשאול אותו איך הוא מעדיף. למשל נניח שיש לכם PDF שצריך התאמה לאדם עם לקות ראיה ניתן להקריא לו אותו או לשלוח לו הקלטה.
בחוק ישנם מגוון אפשרויות והתאמות שניתן לספק כמו ברייל, MP3, הקראה ועוד
ברוב הפעמים ההנגשה צריכה להיות מוכנה מראש. למשל כל מה שעולה לאתר האינטרנט צריך להיות נגיש מראש. המקרה היחיד שבו ניתן להנגיש לפי בקשה של אדם עם מוגבלות היא לפי סעיף 29 בתקנות שאומר מתי אדם עם מוגבלות יכול לבקש הנגשה פרטנית.
כל אתר אינטרנט חייב להיות נגיש אלא אם בעל העסק לא עונה לתנאי החוק (נותן שירות ציבורי + פונה לקהל ישראלי) או קיים עבורו פטור
כל מידע שאתם מוסרים ללקוחות שלכם, אדם עם מוגבלות יכול לבקש אותו בפורמט נגיש.
תקראו כאן מה את תחילת התקנה שמסבירה איזה מידע אדם עם מוגבלות יכול לבקש להנגיש אותו.
29. א. מידע הנמסר לכלל הציבור ומידע הנמסר באופן פרטני, על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו, בכתב או בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, מכתבים והודעות, וכן מידע הנמסר באמצעות הטלפון, למעט פרסומות, ולמעט מידע המסופק באמצעות האינטרנט שבוצעו בו התאמות הנגישות לפי סימן ג' ולגבי אותן התאמות בלבד, יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות בכפוף לתקנות המשנה שלהלן
שאלה מצוינת. אתחיל ואגיד שמומלץ לפנות למורשה נגישות שירות כדי לבחון את המצב בצורה מקצועית.
ועכשיו לתשובה: תמיד תציעו חלופות אחרות למשל אם אי אפשר לדבר האם אפשר להתכתב?
האחריות היא בראש ובראשונה של בעל העסק ומי מטעמו. אם קיים בעסק רכז נגישות אז האחריות היא גם שלו. כאשר אתם בונים אתר חדש ,שירות או כל פעולה אחרת בעסק תמיד תבדקו מה צריך להיות נגיש ותדרשו מהספקים שלכם תמיד לספק תוצר נגיש.
ישנם 4 קבוצות עיקריות של מוגבלויות: מוגבלות פיזית, מוגבלות בראיה, מוגבלות בשמיעה ומוגבלות קוגניטיבית. על פי החוק צריך לבצע הנגשה לכולם.
תשובה הקצרה היא עד 3 שבועות תלוי בפורמט שהאדם ביקש.
קחו בחשבון שאם הוא מבקש פורמט נגיש עבור מוצר או שירות שעתיד לפוג תוקף פחות מהזמן הנדרש אתם חייבים לתת לו חלופה נגישה. למשל הרשמה לכנס שעתיד להתרחש שבוע מאותו מועד שבקשו את הפורמט הנגיש.
תמיד רצוי לתעד בקשות כאלו. אחת הסיבות היא שאם הבקשה חוזרת תוכלו לחסוך עלויות בכך שיש כבר פורמט נגיש.
על פי סעיף 4 לתקנות נגישות השירות אסור לגבות תשלום בגין שירות נגיש.
סעיף 4 לתקנות נגישות השירות.
חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות לא יטיל תשלום על אדם עם מוגבלות בשל ביצוע התאמות נגישות הנחוצות לשם הנגשת השירות בעבורו לפי תקנות אלה.
רמת המורכבות אינה משפיעה על הצורך בהנגשה אלא אם יש פטור מראש לכך.
צריך לתת תיאור מדויק לתרשים או לגרף. אם התיאור ארוך מדי אז אפשר לספק מידע כטקסט או בקישור נפרד.
צריך לפרסם בכל כנס שאתם עושה ובכל נכס דיגיטלי.
בגדול ישנם 6 נושאים שצריכים להופיע בהצהרת נגישות. הסבר על הנגישות באתר האינטרנט, הסבר על הנגישות הפיזית בארגון, חסמי נגישות או בעיות נגישות שקיימות, פטורים מתוקף התקנות, פרטי רכז נגישות, ותאריך עדכון ההצהרה.
בהחלט. זה מאוד חשוב גם אם זה זמני. חשוב לא פחות הוא לעדכן גם תאריך ההצהרה.
הצהרת הנגישות צריכה להיות זמינה בכל הנכסים הדיגיטליים שלכם. דפי נחיתה, אפליקציות, אתרי אינטרנט.
יש לפרט ולהסביר מה הונגש בעסק וכיצד ניתן להשתמש במידת הצורך. למשל איך ההנגשה עובדת באתר האינטרנט.
צריך רק במידה והתאמות שונות ממה שנכתב.
יש לכתוב את ההתאמות במאמר באתר תחת השם "הצהרת נגישות"
לסוגי עסקים שונים יש התאמות שונות ולכן אין תבנית או פורמט קבוע.
אם אתם לא יודעים איך או מה לכתוב אנחנו ממליצים להתייעץ איתנו או לבדוק מה אחרים כתבו.
פרסום הצהרת נגישות היא חובה בתקנות תחת סעיף 34. מספר ההתאמות שביצעתם לא משנה העיקר שמה שכתוב בהצהרה יהיה תואם למה שקורה בשטח.
פרטי רכז נגישות יופיע בתוך הצהרת הנגישות. אין הנחיה מדויקת איכן בתוך ההצהרה.
אנחנו ממליצים תמיד לשים את הפרטים תחת כותרת "פרטי רכז נגישות" כדי לוודא שימצאו את זה בקלות
ההגדרה של שירות ציבורי לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998
שירות ציבורי" – אחד מאלה:
(1) שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג';
(2) שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השנייה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו.
כל מי שנותן שירות ציבורי והסוג שירות מופיע בתוספת הראשונה והשניה לחוק עצמו או שהוא גוף ציבורי כפי שמופיע בחוק עצמו.
ההנגשה מתבצעת לפי תקנה 35 שהיא מפנה לתקן ישראלי 5568 חלק 1.
התקן הישראלי אימץ את התקן הבינלאומי שנקרא W C A G גרסה 2.0. התקן מחולק ל-3 רמות נגישות A היא הרמה הנמוכה ביותר, AA – רמת ביניים והרמה הגבוהה היא AAA.
רק אתה או מי הנגיש לכם את האתר. אין גוף שבסמכות שלו לקבוע.
בהחלט זאת החובה לפי תקנה 34.
הצהרת נגישות צריכה שיהיה לה את 5 החלקים הבאים:
פרטים על נגישות האתר
פרטים על הנגישות הפיזית של הארגון
אם ישנם חלקים לא נגישים באתר מכל סיבה או במרחב הפיזי - חובה לציין זאת
פרטי רכז נגישות
תאריך עדכון אחרון של ההצהרה
חובת הבדיקה לפי התקנות היא אחת ל-5 שנים. שימו לב שאתר חייב לעלות נגיש כך גם אם בצעתם בדיקה בהתאם לתקנות לאחריה עליתם עם אתר חדש אנחנו מאוד ממליצים לבצע בדיקה מקיפה.
לא משנה מהו הבסיס לאתר עדין תצטרכו להנגיש.
תוכלו להקל על התהליך ולבחור תבנית נגישה מראש. רק הקפידו לשמור על הנגישות שלה כאשר אתם מבצעים שינויים.
בהחלט. הם אפילו קריטיים יותר משום שהם למעשה הקשר שלנו עם הגולש.
תוכלו לבחור צ'ט שהוא נגיש מראש או תבדקו שאתם יכולים לבצע שינויים בקוד כדי לבצע הנגשה אם תצטרכו.
הוספה של קיצורי מקלדת היא עניין תכני שתלוי מאוד במצב. אחנו נמליץ לכם להתייעץ עם מומחה נגישות או איתנו.
אם אתם עסק שהמחזור הממוצע שלו הוא מתחת ל5 מיליון ב-3 שנים האחרונים.
כל קובץ חייב להיות נגיש מראש ולפני שעולה לאויר.
הנציבות קבעה שלא משנה מה השפה הוא צריך להיות נגיש וזה בהנחה שהוא פונה לקהל הישראלי.
בעל האתר, רכז הנגישות אם ישנו, וגם גורם שמונה על ידי בעל העסק.
כנסו למאמר שלנו שם אנחנו מסבירים בצורה רחבה איך לטפל בזה.
אתם גם תמיד מוזמנים לדבר איתנו.
לצפייה במכתב מעורך הדין
בהחלט. לפי תקנה 35 ג' גם אפליקציות צריכות להיות נגישות.
אי עמידה בתקן תחשב כל בעיה באתר המונעת מאדם עם מוגבלות לקבל באתר שלכם את המידע, השירות או המוצר באופן נגיש.
ישנם מספר גורמים שיכולים שיכולים לתת סנקציות או קנסות:
1. הנציבות יכולה לבדוק את האתר שלך (היא מבצעת בדיקות יזומות מפעם לפעם ) ולהוציא צו נגישות או התרעה לפני.
2. אדם עם מוגבלות יכול לתבוע אותכם ללא כל הוכחת נזק
3. ניתן לתבוע אותכם בתביעה יצוגית
4. יכולים לשלול לכם את רישיון העסק שלכם.
חשוב לדעת שניתן לכם היכולת לתקן את הבעיות שנמצאו לפני שתובעים אותכם אבל אתם חייבים שהאתר יהיה מונגש כחוק.
בנוסף לפי שתובעים אותכם לגבי האתר שלכם (בהנחה שהוא הונגש כראוי) הם חייבים
לשלוח לכם הודעה הדורשת תיקון הליקוי
אתם לא תיקנתם תוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה.
כל מי שמוגדר בתוספת הראשונה והשנייה לחוק שוויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות או שהוא מוגדר גוף ציבורי
קיימים 4 סוגי פטורים בחקיקה
1. פטורים כלכליים
2. פטורים טכנולוגיים
3. פטורים מיוחדים
4. פטורים מכוח חוק שוויון
השניים הראשונים הם הנפוצים ביותר. תוכלו לקרוא את המאמר שלנו "פטור מהנגשת האתר - ידעתם שאפשר לקבל כזה?"
זה תלוי בסוג הפטור.
פטור כלכלי – לא צריך לבקש מאף אחד אבל כן צריך לבצע בדיקה של מומצע המחזור העסקי של ה-3 שנים האחרונות.
פטור טכנולוגי – ניתן לקבל על ידי מורשה נגישות שירות.
כל סיבה אחרת אנחנו ממליצים להתייעץ עם מורשה נגישות השירות או עם הנציבות לשיוויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות.
יש להגיש פטור טכנולוגי על ידי מורשה נגישות שירות. חשוב שתערך למתן חלופה נגישה עבור אנשים עם מוגבלות.
ניתן להגיש פטור טכנולוגי על ידי מורשה נגישות שירות. הפטור יבחן את הסיבות שבגללם לא ניתן להנגיש את האזור באתר או את המערכת, יבדוק מקרים דומים או מערכות דומות ומהם החלופות הנגישות המוצעות. העלות להגישת פטור תנוע בין 5,000 ₪ לבין 10,000 תלוי במורכבות. הפטור יהיה תקף ל-3 שנים ויש לחדש אותו באותו התהליך לאחר כן.
על פי הנציבות יש להנגיש את כל השפות.
התקנות לא מבצעות הבחנה איכן מאוחסן השרת אלא בודק אם הבעל האתר הוא חייב על פי התקנות.
במקרה שכזה יש להתייעץ עם מורשה נגישות שירות לצורך קבלת פטור. בכל מקרה יבקשו ממכם 2 דברים: הראשון להנגיש את כל מה שכן ניתן להנגיש. שנית לספק חלופה נגישה עבור אדם עם מוגבלות.
החוק לשיוויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות -> תקנה 29 + תקנה 35 -> תקן ישראלי 5568 -> WCAG 2.0 -> AA
"אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי".
תכנים בכל תצורה: טקסט, מסמכים, תמונות או וידאו;
המועברים על תשתית רשת האינטרנט;
באמצעות אתרי אינטרנט או יישומים;
שנועדו לספק שירות ציבורי כהגדרתו בחוק שוויון זכויות
לאנשים עם מוגבלות.
צריך ששני התנאים הבאים יתקיימו:
התנאי הראשון:
שירות המנוי בתוספת הראשונה לחוק: משרדים, בנקים, מסעדות, חנויות ועוד.
שירות המנוי בתוספת השנייה לחוק:
מסחר, בריאות, בידור, חינוך, רווחה, ספורט ועוד.
שירות הניתן לציבור על ידי גוף ציבורי:
משרד ממשלתי, רשות מקומית ועוד
התנאי השני:
השירות ניתן / מיועד לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו
אתר שהשירות בו מיועד לציבור בחו"ל –
אינו נדרש להיות נגיש
אזור שהכניסה אליו מחייבת הזדהות ומכיל מידע אישי של מקבל השירות.
התקנות נכנסו לתוקף מיום 26 לאוקטובר 2017 אבל שימו לב שיש תקנות המתייחסות לתאריכים קודמים למשל הנגשת מסמכים שמספקים הסבר על מהות השירות.
לפי תקנה 35 ו' סימן ט.
אם המחזור השנתי הממוצע אינו עולה על 1,000,000 ₪ ואתר עלה לרשת לפני התאריך 26 באוקטובר 2017 אתה פטור מהנגשה למעט פרטי ההתקשרות. יש לחדש את הפטור הזה אחת ל-3 שנים.
אתר ישן הוא אתר שעלה לרשת לפני התאריך 26 באוקטובר 2017.
כל אתר שעלה אחרי התאריך הזה יחשב כאתר חדש. כל שינוי שבוצע באתר ישן אחרי התאריך הזה יחשב כשינוי חדש המצריך הנגשה של השינוי.
האם השירות המסופק הוא קריטי לצורך קבלת השירות השירות חייב להיות נגיש גם אם זה אומר שאתה צריך להחליף את השירות למשל סליקה.
תשתית -
• מבנה האתר או אפליקציה
ברמת התכנות של האתר או היישום;
תכנים
• כותרות
• טקסטים
• תמונות
• ועוד
קבצים נלווים
• וידאו
• אודיו
• מסמכים מכל סוג
• ועוד
בהתאם לתקן נגישות אינטרנט הדן במסמכים
ת.י 5568 חלק ב'
תקנה 29 היא תקנה המגדירה אלו סוגי מידע אדם עם מוגבלות זכאי להנגשה פרטנית עבורו בהתאם למגבלה שלו. למשל אם יש לי עלון בדוכן שלי, אדם עם מוגבלות זכאי לבקש לקבל אותו בפורמט נגיש בהתאם למגבלה שלו.
דבר ראשון הוא להכיר את התקנה לעומק ולוודא שגם שירות הלקוחות מודע לתקנה ולמה זכאי אדם עם מוגבלות במסגרת התקנה
דבר שני למצוא ספק שיודע להנגיש ולהמיר מצורה אחת לצורה שינה. למשל המרכז להנגשת מידע של עמותת נגישות ישראל.
כל תוכנה מיישמת את אופי ההנגשה בצורה שונה. רואים את זה בעיקר כאשר לוקחים מסמך וורד וממירים אותו פעם אחת באמצעות תוכנת וורד ופעם אחת באמצעות תוסף אדובי. התוצאה עבור אדם עם מוגבלות תהיה שונה לחלוטין. מסמך שהומר על ידי וורד יהיה נגיש יותר בטבלאות אבל מבנה הרשימות שלו יהיה פחות נגיש לעומת המרה באמצעות תוסף אדובי.
לא. התקן אומר במפורשות שהמסמך צריך להיות מונגש בתוכנה שבה הוא מיוצר או נערך. כך שאם כתבתם מסמך בתוכנת וורד אז ההנגשה שלו צריכה להיות באותה תוכנה גם אם בסוף אתם ממירים אותו לוורד.
חריגים
1. מסמכים המספקים מידע אודות מסמכים שהם חלק ממהות השירות ועלו אחרי 26 באוקטובר 2015 .
מסמכים שהם חלק ממהות השירות חייבים להיות נגישים תמיד.
כל מסמך צריך להיות נגיש ברגע שהוא עולה לרשת. זה לא משנה אם הוא באזור האישי או פתוח לכולם.
כיום כל מסמך צריך להיות נגיש מרגע שהוא עולה לרשת או מיוצר דינמית באתר.
אם אתה מחויב בהנגשת סרטון (לא כל עסק) אז כל סרטון חייב בהנגשה.
שימו לב שהנגשת הסרטונים מקדמת אותך רבות במנועי החיפוש וברשתות החברתיות. כך שההשקעה משתלמת.
מי שחייב בהנגשת סרטוני וידאו הוא מי שמחזור השנתי שלו לא עולה על 5 מיליון בממוצע של 3 שנים אחרונה שבהם המחזור לא היה שווה ל- 0 .
מקרה חריג הוא שהסרטון הכרחי לקבלת השירות ואין לו חלופה נגישה אחרת.
סרטון של כנס/דיון/הרצאה: פטור מכתוביות אם סופק תמלול או פרוטוקול החל מיום 26 באוקטובר 2017
התקן מחייב להנגיש גם אפליקציות שישנם.
התשובה לכך היא כן. כל נכס דיגיטלי צריך לעבור הנגשה גם אפליקציות ולא משנה לאיזה מערכת הפעלה הם כתובות.
ישנו פטור אחד שמתייחס לאפליקציה והוא במקרה שאפליקציה מציעה בדיוק את אותם שירותים שיש גם באתר אינטרנט נגיש. יש לעיין בתקנות או להתייעץ עם מומחה על התהליך להכרה בפטור.
הנגשה של האתר אינה עבודה חד פעמית אלא משהו שמלווה את אורך חיי האתר. כל שינוי קטן או גדול צריך לעלות נגיש. אנחנו ממליצים לבצע בדיקה כל חצי שנה באתרים שמעלים תכנים באופן קבוע ובאתרים סטטיים לבצע בדיקה אחת לשנה.
לפי תקנה 27
לא. אבל אתה חייב לתעד את זה לפי טופס 9 של הנציבות.
1 ל5 שנים והבדיקה צריכה לכלול את כל היבטי העסק.
לעסק פרטי חובה לעבוד עם מורשה נגישות שירות במקרים הבאים:
אישור תכנית הדרכה לעובדים, אישור בדיקות תקופתיות ברשת, פטור מביצוע חלק מדרישות נגישות לאתר אינטרנט, בקשה לרישיון לעסק חדש, בקשה לחידוש רישיון עסק.
ישנם עוד מקרים
לפרטים נוספים תוכלו לכנס לקישור הבא:
התייעצות עם יועצי נגישות מורשים באתר gov.il
מועד הבדיקה הקבוע בתקנות הוא אחת ל-5 שנים. הבדיקה מתייחסת לנגישות הפיזית, לנגישות הדיגיטלית והשירותית של הארגון.
בקצרה לא. מאוד מומלץ לבצע בדיקות בעיקר באזורים שהם בעייתיים או במערכות דיגיטליות מורכבות.
הסדרי נגישות הם סידרה של הנחיות והסברים כיצד העסק שלכם נגיש ואיך ניתן לקבל שירות נגיש. הסדרי הנגישות מתייחסים לנגישות הפיזית, הדיגיטלית ושירותית של הארגון
צריך לפרסם אותם במקום בולט באתר. לא צוין בתקנות מיקום מסוים. המקובל הוא בפוטר ובתפריט הראשי.
אם הנגישות של האתר תפגע באופן משמעותי למשך 5 ימים ויותר אליכם לבצע 2 פעולות: 1. לספק חלופה נגישה לכל אדם שצריך. 2. לפרסם את הקשיים או האזורים שאינם נגישים ואיך כן ניתן לקבל חלופה נגישה בתוך הצהרת הנגישות.
תקנה 34 (פרסום התאמות הנגישות שבוצעו) + 57 (פרסום התאמות נגישות באירועים) + 72 (פרסום התאמות הנגישות בשירותי הכשרה, הדרכה ובחינות
) 86 ז' (נגישות חלופית למקום ציבורי ולשירות ציבורי) + 91 ה' (רכז נגישות)
הסבר קצר - מהו "אתר או יישום נגיש".
רמת הנגישות של האתר או היישום.
הצהרה על תאימות /או אי תאימות לעזרים, תוכנות, דפדפנים ומערכות הפעלה
אופן בדיקת האתר או היישום ולפי אילו דפדפנים
פטורים כלכליים
פטורים טכנולוגיים
פטורים מיוחדים
פטורים מכוח חוק שוויון
עוסק פטור – פטור לחלוטין מהנגשה.
עד 100,000 ₪ - פטור מהנגשה.
אתר ישן עד 1,000,000 – פטור אוטומטי מהנגשה ל- 3 שנים*.
חובה לפרסם את דרכי ההתקשרות איתו בצורה נגישה, באתר שלו או באתר של אחר
אתר חדש עד 1,000,000 –חייב בהנגשה למעט סרטונים.
בעל עסק חדש – חייב בהנגשה.
* כל 3 שנים חובה לבצע בדיקה
קיים פטור עקב קושי כלכלי לפי המדרגות הבאות:
עד 100K ממוצע של מחזור מכירות 3 שנים אחורה – פטור לחלוטין מהנגשה.
עד 300K ממוצע של מחזור מכירות 3 שנים אחורה – עד אוקטובר 2020 פטור מהנגשה. אחרי אוקטובר 2020 הוא עובר לקטגוריה הבאה.
בין 300K למיליון ממוצע של מחזור מכירות 3 שנים אחורה – חייב בהנגשה של שינויים חדשים* אתרים ישנים פתורים**
מעל מיליון – חייבים בהנגשה של כל האתר למעט תכני אודיו ווידאו – יש לשים לב שבנגן עצמו חייב להיות נגיש.
מעל 5 מיליון חייבים להנגיש גם תכני וידאו ואודיו.
אם אתם לא עונים לנ"ל אתם תמיד יכולים לפנות לנציבות ולהציג את הטעונים שלכם לצורך קבלת הפטור. אל תשכחו לצרף מסמכים שיתמכו בבקשה.
אם זה באמת המצב תוכלו להגיש פטור עקב קושי טכנולוגי בהתאם לסעיף 35 ו' א'
(מסיבות טכנולוגיות בלבד)
מילוי טופס בצירוף חוות דעת של איש מקצוע ואישור מורשה נגישות שירות. (אין צורך באישור הטופס ע"י הנציבות.)
פטור זה תקף למשך עד שלוש שנים מיום קבלת הפטור.
ניתן יהיה לחדש אותו פעם אחת בלבד לתקופה
של 3 שנים נוספות.
לאחר 6 שנים, לא ניתן יהיה לחדש פטור זה, אלא באישור מיוחד מהנציבות.
לבקשת אדם עם מוגבלות, יש לאפשר הנגשה חלופית.
יש לפרסם את דבר הפטור והנגשה חלופית ולבקשת אדם עם מוגבלות יש למסור את טופס הפטור.
הכניסה לשירות בהרשמה מראש
רשומים לשירות בו זמנית עד 500 משתתפים
חריג: לבקשת משתתף עם מוגבלות, יש לבצע הנגשת התוכן
חובה לבצע את התאמות הנגישות שהרשת החברתית מאפשרת
בראש ובראשונה חשוב להכיר את הגוף הממונה מטעם הממשלה והוא הנציבות לשיווין זכויות עבור אנשים עם מוגבלות שהיא כפופה למשרד המשפטים.
בנוסף אנשים עם מוגבלות יכולים לטבוע ללא הוכחת נזק ואף לתבוע בתביעות ייצוגיות.
אם מודבר באתר האינטרנט שלכם (לפי סעיף 35 לתקנות נגישות השירות) והנגשתם אותו כראוי אז יש לכם הזדמנות לתקן.
התרעה מוקדמת יכולה להתקבל בכל דרך. לרוב תקבלו את זה בהודעה כתובה לצורכי הוכחה שאכן בוצעה פניה.
שימו לב פניות שלא מטופלות כראוי מסכנות אותכם בתביעה נגדכם.
סטייה מחובת ההנגשה לא תיחשב הפרה אלא אם:
1. נשלחה לחייב הודעה הדורשת תיקון הליקוי
2. החייב לא תיקן תוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה.
1. הוצאת צו נגישות ע"י נציבות שיוויון זכויות
2. הפרת הצו – קנס של כ-75,300 ש"ח וכ-3,700 ש"ח לכל יום. תאגיד – קנס כפול של כ-150,600 ש"ח
3. אפשרות להטלת אחריות (וקנס נוסף) - על נושא משרה ו/או על עובד אחראי
חלק מהעיריות מבקשות זאת. בכל מקרה תמיד כדאי לבקש אישור מבעל המקצוע כדי שתוכל לדעת שהכל בוצע כמו שצריך.
לא כל אחד יכול לתבוע אותך אלא רק אדם עם מוגבלות או מיופה כוחו
1. אפשרות לתביעה פרטנית לפיצוי ללא הוכחת נזק עד 62,000 ש"ח (50,000 ש"ח צמוד למדד משנת 2005)
2. עילה לתביעה ייצוגית
3. עילה לאי מתן רישיון עסק
לפני שחותמים
מחירים, חבילות והתקשרות
שיטת הנגשה זו היא דרך של חברות להוריד במחיר הנגשה.
מאוד חשוב להכיר ולדעת שהנגשה חלקית שכזאת חושפת אותכם לתביעות שכן אין מדובר בהנגשה מלאה על פי החוק ולא תהיה לכם הגנת ה-60 ימים שקבועה בחוק למי שהנגיש את האתר במלואו.
אצלינו ההנגשה היא בהתאם לתקן וכוללת הנגשה אוטומטית, הנגשה ידנית, בדיקות , ניטור ותחזוקה
אצלינו ההנגשה היא בהתאם לתקן וכוללת הנגשה אוטומטית, הנגשה ידנית, בדיקות , ניטור ותחזוקה
כמו בכל שירות שאתם ממליצים רצוי לבדוק עם לקוחות קודמים איך העבודה עם חברת ההנגשה שאיתה אתם רוצים להנגיש. נסו לבדוק האם היו בעיות ואיך חברת ההנגשה עזרה להם. איך השירות הזמינות. תשאלו גם למה הם בחרו בהם מראש.
דברו איתנו ונספק לכם רשימה מלאה
דברו איתנו ונספק לכם רשימה מלאה
אתרים הם דינמיים ותכנים נוספים לאתר כל הזמן. הוספת תכנים עלולה לגרום לבעיות הנגשה במשך הזמן ולכן חשוב לבדוק האם המחיר כולל את התכנים החדשים.
אצלינו בחבילת התחזוקה השנתית, המחיר כולל את גם את כל התכנים החדשים
אצלינו בחבילת התחזוקה השנתית, המחיר כולל את גם את כל התכנים החדשים
העלויות של הנגשת תכנים חדשים בעיקר באתרים המתעדכנים כל הזמן עלולות להיות גבוהות. כדי שתוכלו לתכנן את התקציב והוצאות כמו שצריך
אצלינו בחבילת התחזוקה השנתית לא יהיו הפתעות ולא עלויות נוספות.
אצלינו בחבילת התחזוקה השנתית לא יהיו הפתעות ולא עלויות נוספות.
כאשר בונים אתר חדש בדרך כלל ההנגשה נעשת מחדש והתשלום עבור העבודה מתומחר מחדש.
אצלינו בחבילת התחזוקה השנתית לא משלמים על הנגשה של האתר החדש. קראתם נכון. אנחנו מאוד אוהבים את הלקוחות שלנו ורוצים לשמור אותכם אצלינו תמיד ולכן לא תשלמו שקל מעבר למה שסוכם.
אצלינו בחבילת התחזוקה השנתית לא משלמים על הנגשה של האתר החדש. קראתם נכון. אנחנו מאוד אוהבים את הלקוחות שלנו ורוצים לשמור אותכם אצלינו תמיד ולכן לא תשלמו שקל מעבר למה שסוכם.
התקנות קובעות שגם מסמכי PDF ואחרים צריכים להיות נגישים ולכן חחשוב לדעת האם המחיר כולל את המסמכים. דעו כי ברוב המוחלט של המקרים המחיר עבור הנגשת האתר לא כוללת את המסמכים.
המחיר להנגשת האתר לא כולל את הנגשת המסמכים אבל נוכל להציע לכם הנגשה שלהם בהצעת מחיר נפרדת
המחיר להנגשת האתר לא כולל את הנגשת המסמכים אבל נוכל להציע לכם הנגשה שלהם בהצעת מחיר נפרדת
אתרים שהם רשת צריכים אישור חתום על ידי מורשה נגישות שירות שהאתר נגיש.
בד"כ מדובר בגורם חיצוני לחברה שהתשלום נעשה אליו בנפרד.
המחיר להנגשת האתר לא כולל אישור נגישות מטעמו של מורשה נגישות שירות אבל נוכל להציע לכם אישור כזה בהצעת מחיר נפרדת
המחיר להנגשת האתר לא כולל אישור נגישות מטעמו של מורשה נגישות שירות אבל נוכל להציע לכם אישור כזה בהצעת מחיר נפרדת
אמרו לכם שהמחיר ביטוח תבדקו בדיוק מה זה אומר. הנה כמה נקודות למחשבה:
האם מדובר בביטוח משפטי או אחריות טכנית?
האם הספק מתחייב לכסות עלויות במקרה של תביעה? או רק לתקן בעיות שיתגלו?
העיקרון המלווה אותנו היא להתרכז במניעה ולהקליד כמה שיותר על הפרטים הקטנים ולא בתביעות.
התקנות קובעות שגם מסמכי PDF ואחרים צריכים להיות נגישים ולכן חחשוב לדעת האם המחיר כולל את המסמכים. דעו כי ברוב המוחלט של המקרים המחיר עבור הנגשת האתר לא כוללת את המסמכים.
המחיר להנגשת האתר לא כולל את הנגשת המסמכים אבל נוכל להציע לכם הנגשה שלהם בהצעת מחיר נפרדת אתרים שהם רשת צריכים אישור חתום על ידי מורשה נגישות שירות שהאתר נגיש. בד"כ מדובר בגורם חיצוני לחברה שהתשלום נעשה אליו בנפרד.
המחיר להנגשת האתר לא כולל אישור נגישות מטעמו של מורשה נגישות שירות אבל נוכל להציע לכם אישור כזה בהצעת מחיר נפרדת
- ודאו שקיימת התחייבות לעמידה בתקן ישראלי – שההתחייבות מופיעה בחוזה או בהצהרה רשמית.
- בדקו באילו מקרים לא חל הביטוח עליכם – למשל, האם הוספת תכנים חדשים פוגעת בכיסוי הביטוחי, או שהביטוח אינו חל על קבצים מסוימים.
- האם כל התוכן שלכם נבדק בפועל, והאם קיים אישור חתום מטעם חברת ההנגשה או מומחה נגישות? אל תסתפקו בבדיקה אוטומטית בלבד – ודאו שבוצעה בדיקה ידנית מקיפה.
- האם נבדקה גם הנגישות במובייל ובמצבי שימוש שונים? לדוגמה: תאימות למקלדת בלבד, עבודה עם קורא מסך, קונטרסטים, אפשרות להגדלה ועוד.
- מהי האחריות של הספק במקרה של תלונה ממשתמש עם מוגבלות או מכתב התרעה מעו"ד? האם הספק מתחייב לטפל, ללוות משפטית ולתת מענה מיידי?
- מהו הפיצוי הכספי שתוכלו לקבל במקרה של תביעה – בהתחשב בכך שהובטחה לכם הנגשה מלאה?
- מה קורה אם תפסידו בתביעה – האם יש כיסוי כלשהו או תמיכה?
העיקרון המלווה אותנו היא להתרכז במניעה ולהקליד כמה שיותר על הפרטים הקטנים ולא בתביעות.
התקנות קובעות שגם מסמכי PDF ואחרים צריכים להיות נגישים ולכן חחשוב לדעת האם המחיר כולל את המסמכים. דעו כי ברוב המוחלט של המקרים המחיר עבור הנגשת האתר לא כוללת את המסמכים.
המחיר להנגשת האתר לא כולל את הנגשת המסמכים אבל נוכל להציע לכם הנגשה שלהם בהצעת מחיר נפרדת אתרים שהם רשת צריכים אישור חתום על ידי מורשה נגישות שירות שהאתר נגיש. בד"כ מדובר בגורם חיצוני לחברה שהתשלום נעשה אליו בנפרד.
המחיר להנגשת האתר לא כולל אישור נגישות מטעמו של מורשה נגישות שירות אבל נוכל להציע לכם אישור כזה בהצעת מחיר נפרדת
זאת שאלה מאוד חשובה שכן אם הם מתחייבים להנגשה מלאה אין כל סיבה שיתבעו אותכם. בקשו הסבר טוב לשאלה
לחברת ההנגשה יש חלק קריטי בעת קבלת פנייה בעורך דין. הם יכולים להפריך את הטענות של התובע ולעזור לכם להחלץ מהגעה לבית משפט. בררו איזה שירות הם מספקים לכם במקרים אלו.
אנחנו עושים הכל כדי לעזור, לשפר את ההנגשה ולתת תשובות שיעזרו ללקוח להתמודד בצורה מיטבית עם כל בקשה או טענה בקשר להנגשת האתר.
אנחנו עושים הכל כדי לעזור, לשפר את ההנגשה ולתת תשובות שיעזרו ללקוח להתמודד בצורה מיטבית עם כל בקשה או טענה בקשר להנגשת האתר.
בחלק מהפעמים כשמדובר בתשלום חודשי או שנתי הוא יכלול מספר שעות תחזוקת נגישות בחודש. חשוב לבדוק מה בדיוק נעשה בזמן התחזוקה הזה כלומר למה הוא מיועד. האם להנגשה של תכנים חדשים והאם זה מספיק לשינויים שלכם או רק למה שהונגש בפעם הראשונה.
חלק מהשירות שלנו בחבילת התחזוקה השנתית היא ביצוע תחזוקה שוטפת של תכנים חדשים על ידי מערכות ניתור ובקרה, תיקונים ידניים
חלק מהשירות שלנו בחבילת התחזוקה השנתית היא ביצוע תחזוקה שוטפת של תכנים חדשים על ידי מערכות ניתור ובקרה, תיקונים ידניים
פרק הזמן הקבוע בתקנות לביצוע תיקונים במקרה שנמצאו בעיות נגישות באתר שהונגש באופן מלא הוא בין 3 שבועות ועד 60 ימים. ולכן מאוד חשוב במקרים אלו לדעת כמה זמן ייקח לחברת ההנגשה לבדוק ולתקן את הליקויים.
אנחנו נותנים זמן תגובה של יומיים לתיקון בעיות עם זאת חשוב לדעת שבעת בעיה מורכבת ייתכנן שידרש יותר זמן. כמובן שנהיה שקופים מולכם ונודיע ברגע שנבין שזה המצב.
אנחנו נותנים זמן תגובה של יומיים לתיקון בעיות עם זאת חשוב לדעת שבעת בעיה מורכבת ייתכנן שידרש יותר זמן. כמובן שנהיה שקופים מולכם ונודיע ברגע שנבין שזה המצב.
אחת ל-5 שנים נדרש אישור שבוצעה בדיקה מקיפה לאתר והאתר נמצא נגיש. בררו כל כמה זמן אתם מקבלים אישור שכזה.
אנחנו מוציאים אישור מסודר אחת לשנה ללא תוספת תשלום.
אנחנו מוציאים אישור מסודר אחת לשנה ללא תוספת תשלום.
מערכות ניטור ובקרה מסייעות באיתו מוקדם של ליקויים ובמניעת תביעות לכן מאוד חשוב לדעת שקיימות מערכות כאלו גם אם אתם לא חשופים אליהם.
אצלינו המערכות מנטרות את הדפים שהגולשים גולשים בהם ואם מתדלה ליקוי כלשהו המערכת מקפיצה לנו התרעות ואנחנו מתקנים אותם בהקדם.
אצלינו המערכות מנטרות את הדפים שהגולשים גולשים בהם ואם מתדלה ליקוי כלשהו המערכת מקפיצה לנו התרעות ואנחנו מתקנים אותם בהקדם.
חברה שמציעה מספר רב של שירותים בתחום ההנגשה היא תהיה לרוב מקצועית ובעלת ניסיון רב יותר מאשר חברות שרק מנגישות.
אנחנו מספקים את כל השירותים שאי פעם תצטרכו בתחום הנגישות כולל הנגשת אתרים, הנגשת מסמכים, ליווי והכשרות מפתחים, הרצאות, חוות דעת משפטיות, דוחות פערי נגישות, עזרה בקבלת פטור טכנולוגי ועוד.
אנחנו מספקים את כל השירותים שאי פעם תצטרכו בתחום הנגישות כולל הנגשת אתרים, הנגשת מסמכים, ליווי והכשרות מפתחים, הרצאות, חוות דעת משפטיות, דוחות פערי נגישות, עזרה בקבלת פטור טכנולוגי ועוד.
בררו מראש מה האחריות של חברת ההנגשה - ישנם 2 סוגים של אחריות
אחריות משפטית – זאת אחריות שתגבה אותכם בבית משפט ותעזור לכם לעביר את האחריות אליה. לצערנו כמעט אף חברה אינה לוקחת אחריות משפטית
אחריות מקצועית – זאת אחריות שהעבודה נעשתה באופן מלא לפי התקן וכפי שצריך מבלי לעגל פינות.
משום שכל אחד יכול היום לטעון ולנסות לתבוע אנחנו מספקים אחריות מקצועית בלבד.
משום שכל אחד יכול היום לטעון ולנסות לתבוע אנחנו מספקים אחריות מקצועית בלבד.
לעיתים אתרים יכולים להיות מאוד מורכבים או בנויים על מערכות ישנות ולכן חשוב לדעת מראש שחברת ההנגשה יכולה להתמודד בהצלחה עם האתר שלכם.
טוביה שיינפלד מתמחה בתחום משנת 2012 והניסיון העשיר שלו מלווה את החברה מאז הקמתה. כיום אנחנו בחברה יודעים להנגיש כל פרויקט פשוט או מורכב.
טוביה שיינפלד מתמחה בתחום משנת 2012 והניסיון העשיר שלו מלווה את החברה מאז הקמתה. כיום אנחנו בחברה יודעים להנגיש כל פרויקט פשוט או מורכב.
ברב החברות המחיר הוא שנתי. כאשר המחיר הוא שנתי מאוד חשוב להבין מה הוא כולל כי לרב זה רק רישיון שימוש ללא בדיקות תקופתיות או שעות תחזוקת הנגשה.
כאשר המחיר הוא חד פעמי הוא לרב יכסה רק את ההנגשה בלבד ללא כל תוספות. קחו בחשבון שכל דבר שתצטרכו יהיה כרוך בתוספת תשלום
אצלינו תוכלו למצוא הנגשה בתחזוקה שנתית או הנגשה חד פעמית
אצלינו תוכלו למצוא הנגשה בתחזוקה שנתית או הנגשה חד פעמית
עיצוב
נגישות ועיצוב — איך משלבים
כדי להתאים צבעים לאתר כך שיעמדו בדרישות הנגישות חשוב להבטיח יחס ניגודיות מספיק בין טקסט לרקע – לפחות 4.5:1 לטקסט רגיל (עד 24 פיקסל) או 3:1 לטקסט גדול (24+ פיסקל). יש להימנע מהסתמכות על צבע בלבד להעברת מידע, ולהעדיף שילובים עם ניגוד חזותי גבוה.
מומלץ להשתמש בכלים כמו WebAIM Contrast Checker כדי לבדוק את הניגודיות בפועל, ולבחור מראש פלטות צבעים עם הבדל ברור בין גוונים בהירים וכהים. תמיד חשוב לבדוק את הצבעים גם על גבי רכיבים חיים באתר ולא רק בעיצוב, ולוודא שהשימוש בצבע מתאים גם למשתמשים עם עיוורון צבעים.
בכל מקום שקל להבחין בו אבל הכי חשוב הוא שבקוד הוא יהיה הראשון שבקוד כדי שמשתמשי מקלדת יוכלו להגיע אליו לפני השימוש האתר.
כשמעצבים מסמכים ואתרי אינטרנט חשוב מאוד לוודא שטקסט קריא ככל שניתן, באמצעות ניגוד ברור בין צבע הטקסט לצבע הרקע, כך שגם אנשים עם קשיי ראייה לא יפספסו מידע חשוב.
ניגוד צבעים מתאים הוא הבסיס לקריאות – לכן חשוב לבדוק את היחס בין צבע הטקסט לצבע הרקע, כדי שגם גולשים עם לקויות ראייה או צבע יוכלו להבין את התוכן בקלות. היחס הצבעים שמופיע בגוף השאלה הוא יחס הצבעים הנדרש בתקן.
אל תסתמכו רק על העין – כלים אוטומטיים מקלים את השימוש ומודדים ניגודיות בצורה מדויקת, כדי להבטיח עמידה בתקנים והנגשה איכותית.
לקריאות יש משמעות – לכן חשוב לבחור בגופן פשוט, נקי ונטול קישוטים שיכולים להפריע להבנת הטקסט, במיוחד לקוראים עם לקויות קריאה. שימו לב אין כל התייחסות וחובה לבחור פונט כזה או אחר.
גודל הטקסט משפיע ישירות על הנגישות – 16px הוא גודל מינימלי מומלץ שמאפשר קריאה נוחה גם למי שמתקשה בראייה או משתמש במסך קטן.
מרווח שורות מספק מונע צפיפות ומקל על הקריאה – במיוחד כשיש הרבה טקסט, חשוב לאפשר לעין "לנשום" בין שורה לשורה.
הבדלה ברורה בין כותרות לתוכן עוזרת להבין את ההיררכיה במבנה הדף – לכן החשיבות היא גדולה ומשפיעה מאוד על הנראות ויזואלית במסמך. ומקלה משמעותית על הקוראים.
ישנם אנשים המתמודדים עם עיוורון צבעים. כאשר מסתמכים על העברת מסר רק על ידי צבע אנשים עם עיוורן צבעים יפספסו את המסר שיכול להיות קריטי.
הבלטת אלמנטים חשובים כמו כפתורים, קישורים או אזהרות – מאפשרת למשתמש לדעת מיד מה חשוב ומה עליו לעשות.
עקביות היא מפתח להבנה מהירה – שמירה על סגנון עיצוב שחוזר על עצמו מקל משמעותית על המשתמש עם המוגבלות ובכך הוא ידע למה לצפות בכל עמוד.
חיזוק מסרים באמצעת אייקונים, טקסטים מודגשים ותוויות יעזרו מאוד לחדד את המסר וגרום לאנשים להבין בחצי מהזמן מאשר רק טקסטים או רק צבעים.
עיצבתם תמונה המעבירה מסר - שנו את התמונה לגווני אפור ובדקו האם המסר נשמר. אן כן זה מצוין או לא חדדו את מה שצריך כדי שהמסר ישמר לעיוורי צבעים.
שמירה על פשטות ועומס נמוך תורמת לריכוז – הסירו כל מה שמסיח את הדעת ותשאירו רק את מה שחשוב.
כשמבנה אחיד חוזר בין עמודים, המשתמש מרגיש בטוח ויודע לנווט בקלות – זו חוויית משתמש טובה ונגישה יותר.
הנחיות ברורות ואלמנטים לחיצים מודגשים עוזרים למשתמש לדעת בדיוק מה הצעד הבא – בלי לנסות לנחש.
מיקרו-קופי הוא כלי מדהים כשהוא כתוב בצורה פשוטה, ישירה ואנושית, המשתמש מבין מיד מה נדרש ממנו ולא מרגיש אבוד. טקסט קצר וקולע יכול משעשע, נעים, עוזר למנוע טעויות וחוסך תסכול.
הנפשות הן כלי עיצובי נפלא – כשמשתמשים בהן בעדינות ובמינון נכון הן עוזרות למשתמש להתמצא, להתמקד ולעבור חלק בין מצבים. חשוב להימנע מהנפשות מהירות או קופצניות שעלולות להסיח את הדעת או להקשות על הריכוז.
תנועה חזותית מהירה עלולה להפריע למשתמשים רבים, במיוחד עם רגישות תחושתית או לקויות נוירולוגיות. שמירה על שקט חזותי וזרימה רגועה מבטיחה חוויית גלישה רגועה ונגישה יותר. לכל הפחות עצבו גם כפתור עצירה או השהייה.
חופש הבחירה של המשתמש הוא עקרון נגישות חשוב – אם יש אנימציה או תנועה, המשתמש צריך לשלוט בה. אפשרות לעצור תנועה מגינה על המשתמשים ומכבדת את צורכיהם השונים.
ללא תגובה ויזואלית, המשתמש לא יודע אם אלמנט פעיל – עיצוב שמדגיש hover ו-focus מבטיח שימוש נכון בעכבר או מקלדת, ומחזק את הביטחון של המשתמש בניווט באתר.
מעקב אחר מיקום המקלדת הוא קריטי למשתמשים שלא משתמשים בעכבר – לעיתים זה באמצעות מסגרת, צבע או הדגשה ברורה מספקים הכוונה ותחושת שליטה בניווט.
משתמשים עם מגבלות תנועה, קשיי ראייה או משתמשי מסכי מגע זקוקים לךשטח לחיצה גדול – גודל תקני מונע תסכול ומאפשר שימוש מדויק ונוח.
מסכים קטנים דורשים תכנון מדויק – כשאלמנטים קטנים מדי, קשה ללחוץ עליהם. התאמה למובייל ונגישות מבטיחה חווייה חלקה בכל מכשיר.
ריווח נכון בין אלמנטים הוא לא רק עניין אסתטי – הוא קריטי להבנת מבנה הדף, למניעת טעויות ולחוויית משתמש ברורה, במיוחד למי שזקוק ליותר זמן עיבוד חזותי.
הפרדה ויזואלית בין אזורים שונים מסייעת למשתמש להתמצא, להבין מה כל חלק מייצג ולאן שייך כל מידע. שימוש ברקע שונה, קווים או כותרות ברורות משפר את הסדר באתר.
עקביות בעיצוב יוצרת ביטחון ותחושת שליטה – כשהמשתמש מבין שכל כפתור, תפריט או פעולה חוזרים על עצמם באותה צורה, השימוש במערכת הופך להרבה יותר קל ונגיש.
שפה עיצובית אחידה מייצרת חוויה מקצועית וברורה – כשאותם רכיבים נראים ופועלים באותו אופן, המשתמשים מתמצאים במהירות ולא מתבלבלים בניווט.
הדגשה נכונה עוזרת להבליט מידע חשוב – אך כשיש יותר מדי, היא מאבדת את האפקט שלה. השתמשו בדגשים מתונים, מדויקים ומאזנים כדי לשמור על סדר ולהדריך את העין.
עיצוב מאוזן מונע עומס, מקל על הקריאה ומאפשר למשתמש לעבד מידע בצורה יעילה. שילוב נכון של אלמנטים ויזואליים עם שטחים ריקים יוצר זרימה ונוחות בקריאה.
בעלי אתרים
שאלות לבעלי עסקים ואתרים
כדי לבדוק אם האתר שלך באמת נגיש, צריך לוודא שהאתר באמת נוח לשימוש גם עבור אנשים עם מוגבלויות. אפשר להשתמש בכלים פשוטים כמו תוסף לדפדפן (למשל WAVE או Lighthouse) שמצביע על בעיות בסיסיות, כמו טקסטים לא ברורים או כפתורים שלא נגישים.
תוכל לבדוק גם בעצמך: תנסה להפעיל את האתר רק עם מקלדת (בלי עכבר) ולראות אם הכל עובד ראה את הקישור הבא כדי ללמוד איך לבצע בדיקה מקיפה יותר
ההבדל הוא כמו להעביר סמרטוט בבית או באמת לשטוף את כולו.
נגישות חלקית אומרת שבוצעו כמה התאמות – אולי שינו צבעים, אולי הוסיפו קצת תיאורים לתמונות – אבל עדיין יש משתמשים שלא יצליחו להשתמש באתר בצורה מלאה, כמו מי שמסתמכים על מקלדת, עיוורים המשתמשים בתוכנה קוראת מסך.
נגישות מלאה לעומת זאת, זו גישה שלמה ומקיפה: כל אדם, עם כל מגבלה – פיזית, חושית או קוגניטיבית – יכול לגלוש באתר, להבין אותו, ולהשתמש בו בלי להיתקע.
מעבר לחובה החוקית, נגישות מלאה משדרת מקצועיות, אכפתיות ומאפשרת לך גולשים עם מוגבלות להפוך ללקוחות מרוצים.
במילים פשוטות – נגישות חלקית זה לעשות "קצת כדי לסמן וי", ונגישות מלאה זה באמת לפתוח את הדלת לכולם.
בהחלט. כל פעם שמשנים משהו באתר – מוסיפים עמוד, מחליפים עיצוב, מעלים תמונה או תוסף חדש – יש סיכוי שמשהו בהנגשה ייפגע. לכן חשוב לבדוק ולעדכן באופן שוטף, כדי לשמור על חוויית שימוש תקינה לכולם.
שווה לבדוק שנגישים את האתר האם השירות כולל תחזוקה לאורך כל השנה.
לא, ממש לא. הנגשה היא לא פרויקט שעושים וסוגרים, אלא תהליך מתמשך. כמו שמתחזקים את האתר מבחינת אבטחה, מהירות או תוכן – ככה גם הנגישות צריכה תחזוקה לאורך זמן. כשמתחזקים באופן קבוע נמנעים מהוצאות גבוהות ומיותרות בדיוק כמו שאתם מתחזקים את הרכב שלכם.
תחזוקה קבועה מונעת בעיות מראש, שומרת על תאימות לחוק, ומבטיחה שכל מבקר באתר – בכל מצב, בכל מכשיר – יוכל להשתמש בו בקלות. זה חוסך תביעות, משדר רצינות, ומגדיל את קהל הלקוחות שיכול באמת ליהנות מהשירות או המוצר שלך.
כדי להתאים צבעים לאתר כך שיעמדו בדרישות הנגישות חשוב להבטיח יחס ניגודיות מספיק בין טקסט לרקע – לפחות 4.5:1 לטקסט רגיל (עד 24 פיקסל) או 3:1 לטקסט גדול (24+ פיסקל). יש להימנע מהסתמכות על צבע בלבד להעברת מידע, ולהעדיף שילובים עם ניגוד חזותי גבוה.
מומלץ להשתמש בכלים כמו WebAIM Contrast Checker כדי לבדוק את הניגודיות בפועל, ולבחור מראש פלטות צבעים עם הבדל ברור בין גוונים בהירים וכהים. תמיד חשוב לבדוק את הצבעים גם על גבי רכיבים חיים באתר ולא רק בעיצוב, ולוודא שהשימוש בצבע מתאים גם למשתמשים עם עיוורון צבעים.
שאתם מפרסמים מה נגיש או לא נגיש אצלכם בעסק אתם עוזרים לאנשים עם מוגבלות לתכנן איך להגיע אליכם. למשל, אם אין לכם שירותי נכים ואדם עם מוגבלות בכיסא גלגלים צריך לבוא אליכם ליום שלם – הוא יכול לדעת מראש ולהיערך בהתאם, או לבחור מקום אחר שמתאים לצרכים שלו.
הצהרת נגישות ברורה וכנה לא רק מונעת אכזבות ותחושת תסכול, אלא גם יוצרת אמון, מראה שאתם לוקחים אחריות, ושאתם באמת מכבדים את כל הלקוחות שלכם – בלי יוצאים מן הכלל.
הצהרת נגישות כוללת 4 חלקים חשובים:
1. נגישות האתר
2. נגישות פיזית
3. רכז נגישות
4. פערי נגישות (אם ישנם)
5. תאריך עדכון אחרון
אנשי מקצוע בתחום שיודעים את החוקים והתקנות. בנוסף עליהם להכיר לעומק את האופן שבו אנשים עם מוגבלויות שונות גולשים ברשת, להתמצות בטכנולוגיות מסייעות ולדעת להשתמש בהם לעומק.
אם אתה עסק עם 2 סניפים או יותר עליך לקבל אישור ממורשה נגישות שירות.
אם אתה עסק אחר אתה יכול להסתמך על אישור של חברת ההנגשה או היועץ שליווה אותך.
לכל אזור או מדינה יש את התקנות שלה. למשל בארה"ב עובדים לפי תקן שנקרא section 508. בישראל מחויבים לתקן הישראלי 5568.
התקן הבין לאומי WCAG מחולק ל3 רמות: A היא רמת הנגשה נמוכה וAAA היא רמת הנגשה מקסימלית. לכל רמה יש הנחיות (סעיפים) המתייחסים לנושאים שונים באתר האינטרנט שלך. בישראל מחויבים לרמה AA ובה נעשו מספר שינויים. למשל בתקן הבינלאומי נגישות בכותרות שייכת לרמה AAA אבל בישראל הורידו אותה לרמה AA.
אם אתם בישראל אז אתם צריכים לעמוד בתקן 5568. אם אתם צריכים לעמוד בתקן של מדינה אחרת אנחנו ממליצים להתייעץ עם מומחה מקומי שמכיר את התקנות ואת הניואנסים השונים.
מרביתם של ההתרעות לפני משפט הנשלחים על ידי עו"ד נסגרים בהסדר בין הצדדים בסכומים של עשרות אלפי שקלים. בנוסף לזה, ישנם לא מעט תביעות שמגיעות גם לבתי משפט על אתרים לא נגישים. רוב התביעות שהגיעו לבתי משפט הם תביעות ייצוגיות (בעיקר משום שתביעות ייצוגיות בנושא נגישות אינם מצריכים תשלום אגרה לבתי משפט).
יש לנו מאמר מצוין על זה שתוכלו לקרוא ולדעת מה עושים במקרה של תביעה או פניה של אדם עם מוגבלות.
לצערינו לא. זה נובע משום שאין 100% נגישות והמחוקק מכיר בזאת. עם זאת המחוקק הבין שמשום שאין 100% נגישות צריך לאפשר לבעל האתר הזדמנות לתקן זאת תוך פרק זמן שלא יאוחר מ60 יום. שימו לב שיש לזה חריגים שעליהם תוכלו לקרוא במאמר כאן
העלויות משתנות בהתאם לסוג ההנגשה שאתה בוחר לבצע. תוכל למצוא טווח מחירים החל מחינם ועד עשרות אלפי שקלים (באתרים גדולים או מורכבים במיוחד אפילו יותר).
אורך תהליך ההנגשה תלוי בעיקר במורכבות של האתר עצמו. זמן העבודה יהיה כשבועיים שלושה (הנגשה מלאה הכוללת התאמות פרטניות ובדיקות בסיוף העבודה.)
לצערנו אנחנו לא מכירים שאלו.
כל מה שישנו באתר אינטרנט חייב להיות נגיש כולל מסמכים טפסי התקשרות, סליקה, צ'טים ושאר הרכיבים שיכולים להימצא באתר.
דפי נחיתה צריכים להיות נגישים. עם זאת ניוזלטרים הנשלחים במייל אינם צריכים להיות.
על פי החקיקה בעל העסק אחראי על הנגישות באתר. בדקו את החוזה שחתמתם אליו מול החברה שבנתה את האתר ותראו על מה הם אחראים בהיבט ההנגשה.
ההבדל המשמעותי ביותר הוא שהתקן אינו יכול לחסות את כלל המקרים ומוגבלויות שישנם. התקן גם לא יוכל לספק התאמה פרטנית ללקוחותיך. אם יש לך הרבה מבקרים באתר והם עם מוגבלות מסוימת – בעזרת חווית משתמש נגישה תוכל לספק להם הרגשה שאתה רואה אותם בהאמת ולא רק מנסה לעמוד בחוק.
כל עסק בישראל ומשרת את הקהל הישראלי חייב בהנגשה עם זאת אם אתה מוכר מתחת 300,000 ב-3 שנים האחרונות יש לך פטור (שימו לב אם אתם בעלי עסק חדש ואין לעסק ותק של 3 שנים לפחות , על פי הנציבות את חייבים להנגיש את האתר שלכם.)
החובה להנגשה אינה תלויה באיזה מידע או שירות נמצא באתר אלא בגודל העסק (לעסקים זעירים ועסקים קטנים ייתכן שקיים פטור מסיבות כלכליות)
התשובה הפשוטה כן.
כל האתר שעולה לאוויר חייב להיות נגיש מרגע עלייתו לאוויר. אם אתה בונה או משדרג את האתר שלך אתה חייב לוודא שהאתר נגיש לפני פרסומו לציבור.
ישנם 4 קבוצות עיקריות של מוגבלויות:
1. מוגבלות בתנועה
2. מוגבלות בשמיעה
3. מוגבלות בראיה
4. מוגבלות קוגניטיבית
סרטונים חייבים להיות נגישים. הנגשה של סרטונים מתחלקת ל- 2:
1. כתוביות לסרטון
2. הנגשה של כפתורי הנגן של סרטון.
אם אתה משתמש בשירותי יוטיוב, ווימו וכדומה – דע לרוב שכפתורי הנגן נגישים אבל שתצטרך לדאוג לכתוביות.
מסמכים חייבים להיות נגישים על פי התקן הישראלי 5568 חלק 2. שימו לב כי גם אם יש להם מסמכים שמתחוללים דינמית חייבים להיות נגישים גם כן.
בראש ובראשונה האחריות היא שלך. בדוק את הסכם שלך מול חברת ההנגשה תראה אם הוא כולל גם טיפול בשינויים ובדיקות תקופתיות.
בהחלט שימו לב שגם שירותים צד ג' חייבים להיות נגישים כגון סליקה.
כל מידע הקיים באתר חייב להיות נגיש.
כיום מוצעים לציבור 3 סוגי פתרונות לנושא ההנגשה לא כולם עונים לדרישות החוק:
1. הנגשה בקוד המקור של האתר – זהו הפתרון האיכותי ביותר אבל גם היקר ביותר משום שמדובר בשעות רבות של פיתוח וליווי מקצועי
2. תוספים חינמיים או אוטומטיים (חלקם מבוססים AI) – מדובר בפתרונות שנועדו להוזיל לעסקים את העלות של ההנגשה. לא מדובר בפתרון שעונה על כלל הדרישות החוק ולרוב נמכר בהטעיה ובאמירה שזה מקנה לך הגנה ואם ישנם ליקויים תוכל לתקן אותם עד 60 יום. דעו כי זה לא נכון. רק אתרים שהונגשו כחוק ובאופן מלא יכולים להשתמש בהגנה זו.
3. הנגשה מלאה באמצעות תוסף – הנגשה מלאה על פי התקנות
כמי שעוקבים מקרוב אחרי תביעות יצוגיות בבתי משפט הבנו שהם בוחנים את העבודה לפי שני שיקולים עיקריים:
1. מבחן המאמץ הסביר – מה עשה בעל העסק כדי להנגיש את האתר. האם הוא שם רק תוסף חינמי או אוטומטי אבל לא ביצע בדיקות כדי לוודא שהכל נגיש או שהוא לקח חברת הנגשה מקצועית שבצעה עבורו התאמות פרטניות בהתאם לקוד האתר.
2. האם אדם עם מוגבלות (לרוב עיוורים) יכול להשתמש באתר ולקבל את השירות באופן עצמאי.
אלו נקודות חשובות משום שהם מראות את היחס של בעל העסק לאנשים עם מוגבלות והדבר מסייע מאוד בלהדוף את התביעות.
לא. זאת אחת מהטעיות הנפוצות ביותר. גם המחוקק הבין את זה בתחילת דרכה של החקיקה ולכן קבע המחוקק שיש עד 60 יום לתקן ליקויים בהנחה והנגשתם את המקסימום. הסיבות שבגללם אין 100% נגישות הם שהאתרים משתנים ומתעדכנים קבוע, לא ניתן לממש את התקן בכל 100% שלו ברמה הטכנית, לאנשים עם יותר ממגבלה אחת ישנם קשיים רבים שלא את כולם לפתור ברמה התכנותית.
כן. כ-30% מדרישות התקנות הנגישות הם זהות לדרישות של גוגל. למשל לשמור על היררכיה בכותרות, תיאורים לתמונות, תיאור לעמוד ועוד.
בהחלט. אם הנגשת את האתר באמצעות חברת הנגשה כלשהי בקש ממנה אישור שהיא ביצעה את ההנגשה כחוק. קח בחשבון שהאישור יהיה תקף רק לאותו היום בו היא סיימה להנגיש את האתר. אם תרצה שחברה חיצונית תבדוק אז תדע שתוכל לפנות אלינו ונבצע בדיקה מקיפה לאתר. האם הכל יהיה תקין אז כמובן שתקבל אישור חתום לפי דרישות הנציבות לשיוויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות
אכן כן. לפי התקנות יש להנגיש את המידע שברשתות בהתאם לאפשרויות שהרשת החברתית מאפשרת.
מבחינת התקנות כל אתר רספונסיבי או לא חייב בהנגשה. היתרון בהנגשת אתר רספונסיבי הוא שרוב ההנגשה שביצעתם למסך רחב יחול על המסך הקטן.
אנחנו ממליצים להתחיל קודם כל באזורים שפתוחים לכולם כדי לצמצם את החשיפה לתביעה. מיד לאחר מכן להנגיש את האזור האישי. אם האזור הוא גדול מאוד או מורכב תתחילו בדברים שקל ליישם ותמשיכו משם.
הנגשה היא עולם שלם ומורכב מאוד ולכן התקן WCAG חילק את הקושי לפי מורכבות רמת הביצוע. רמה A היא הרמה הקלה ביותר ורמה AAA היא המורכבת ביותר. בישראל אנחנו צריכים להגיע לרמה AA.
בהחלט אפשרי. תיאור לתמונות וקישורים זה משהו שהוא פשוט להנגיש. תנו תיאור שמסביר את המסר (לא את מה שיש בתמונה) לכל תמונה וקישור. אם אתם לא יודעים איך תתייעצו עם מי שבנה את האתר.
כאשר יש רכיבי צד ג' יש לפנות אליהם ולבקש מהם גרסה נגישה.
הדבר הכי חשוב לבדוק הוא שהתוצרים הם נגישים. אם הם לא יכולים לתת מוצר נגיש באופן מלא, בדקו מה הם כן יכולים לספק. בנוסף תבקשו אישור מפורש שכתוב בו שהמערכת או התוצר נמסרו נגישים בתאריך XX/YY.
אם התוצר לא יכול להיות נגיש בדקו מבעוד מועד מהם האפשרויות להנגיש אותו.
זכרו המוצר צריך להיות נגיש לפני העלה לאויר.
התקן מבקש לבצע בדיקות נגישות אחת ל- 5 שנים לכלל היבטי החברה – פיזי, שירותי ודיגיטלי. משום שאתר אינטרנט הוא דינמי מתעדכן באופן תדיר אנחנו ממליצים לבצע בדיקות אחת לחצי שנה או שנה תלוי בכמות העדכונים החודשיים.
בהחלט. שימו לב שרכיבים אלו הם קריטיים לצורך קבלת השירות ואי הנגשתם מפר את העיקרון של החוק שאומר שהשירות צריך להיות שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.
כל עוד היא לא קבלה פטור כלכלי היא צריכה להנגיש את האתר שלה.
כן והכל בהתאם לאפשרויות הניתנות ברשתות החברתיות.
ההתאמות העיקריות הם:
1. שיהיה אפשר להגיע ולהפעיל כל דבר באתר עם מקלדת
2. שלכל תמונה שמעבירה מסר חשוב יהיה תיאור
3. לכל קישור יהיה הסבר לאן הוא מעביר
4. שהודעות השגיאה בטפסים יהיו מושמעות בתוכנה לעיוורים.
5. שמרו על היררכיית הכותרות
הנגשה היא משהו שכל הזמן צריך לתחזק אחרת הבעיות יצטברו והעלות של התיקונים תעלה משמעותית על עלות התחזוקה.
חשוב מאוד לפתח מודעות לנושא ולבצע הכשרות בהתאם לתפקידים של האנשים. למשל מי שכותב תכנים חשוב שידע איך לעלות אותם נגישים. מפתחים חשוב שידעו איך לפתח נגיש. שירות הלקוחות חשוב שידע לתת מענה לפניות של אנשים עם מוגבלות וכדומה.
הצהרת נגישות מתייחסת לכלל היבטי העסק ויש לשלב בתוכה את הכל. שזה אומר מה נעשה בהנגשה הפיזית, הדיגיטלית והשירותית שיש בעסק. מהו רכז הנגישות ואם ישנם אזורים או חלקים בעסק שאינם נגישים.
כן אבל אין בישראל תקן מסודר וברור להנגשת אפליקציות. התקנות אומרות שאם אין תקן יש לעבוד לפי הנחיות של התקן להנגשת אתרים. הנציבות אמרה בנוסף שיש לעבוד ולהנגיש בהתאם להנחיות נגישות של מערכת ההפעלה (אפל, גוגל)
לפי סעיף 35 ג' צריך להנגיש אפליקציות.
אם האתר הוא פונה לקהל ישראלי אבל בשפות שונות, יש להנגיש את האתר בכל השפות.
בעיקרון קוד סליקה הוא שייך לחברת הסליקה והוא באחריותו אבל לעיתים חברת הסליקה מאפשרת לבעל העסק לכתוב את טופס הסליקה בעצמו. במקרה זה האחריות היא משותפת. בכל מקרה יש לוודא שהתוצר נגיש.
הנגשת האתר תלויה במיומנות וברמת הידע של צוות הפיתוח. אתר תדמית או אתר תוכן זה יכול לקחת כ-3-7 ימים. אתר חנות סטנדרטי ייקח כשבוע עד 3 שבועות. אתר מורכב יותר זה כבר תלוי במורכבות. ככל שישנם יותר אוטומציות לבעיות הנפוצות כך זמן ההנגשה מתקצר.
המשמעות הפשוטה היא שזו עברה על חוק וניתן לנקות נגד המפרים סנקציות אזרחיות או פליליות/ מנהלתיות. למשל הוצאת צו נגישות המורה על תיקון הליקויים שהנציבות מצאה. הפרה של הצו יכולה לגרום לקנס של יותר מ-70,000 ₪. במסלול האזרחי ניתן יהיה לתבוע את בעלי העסק בתביעה פרטית עד 50,000 ₪ או בתביעה ייצוגית שזה בדרך כלל מתחיל בכ-1,000,000 ₪ ומעלה.
קיימים פתרונות אוטומטיים אבל הם לא מספקים בדיקות או אישורים לתקינות האתר וכחלק מהתנאי השימוש עליך לוודא שהכל תקין ואם לא להשלים את השאר.
אם אתה בקיא ויכול לסיים את ההנגשה אז אולי זה הפיתרון המתאים עבורך.
עבור רובם פתרונות אוטומטיים אינם מאפשרים להם לישון בשקט ואינם עומדים בתקנות באופן מלא.
שאלה מצוינת ראשית המליץ לבדוק את המחירים שלנו איתנו כי אני משוחד.
ועכשיו למה שקורה בשוק. שימו לב שאנחנו מתייחסים כאן רק להנגשה מלאה על פי התקנות ולא להנגשה אוטומטית או חלקית. הנגשת אתר מרכיבה את הרכיבים הבאים
תשתית, תוכן, קבצים, שינויים עתידיים, עדכוני תוכן שוטפים. בדרך כלל יהיה גם רישוי שנתי על השימוש ברכיב הנגישות.
העלות תהיה הנגשה ראשונית כ2,500 ₪ ומעלה. רישוי שנתי יעלה כ1,200 ₪. תחזוקה שוטפת תהיה לפי שעות העבודה בעלות ממוצעת של 350 ₪ לשעה. שינויים באתר – זה תלוי בשינויים עצמם. ואחרון ולא חביב הוא בנייה מחדש של האתר שזה בדרך כלל יעלה לכם בהצעת מחיר חדשה.
אנחנו ממש ממליצים שתבדקו אותנו.
לא. עליכם להיערך לנושא ההנגשה מבעוד מועד. עליכם להיות נגישים מרגע עליית האתר לאוויר
ישנו פטור טכנולוגי אבל למרבית האתרים זה לא רלוונטי. אם העלויות כבדות עליכם ישנה אפשרות לקבל פטור עקב נטל כלכלי. חפשו באתר שלנו את המילה פטור ותמצאו מאמר שמסביר בדיוק מה ואיך לקבל את הפטור.
מאוד קשה לדעת מי עם מוגבלות שגולש באתר שלכם. ייתכן שלחברת ההנגשה ישנם נתונים.
במקרה שכזה אנחנו ממליצים לקחת מומחה שילווה את הנגשת האתר או לכל הפחות יבדוק אותו וייתן לכם רשימה של ליקויים שחברת הפיתוח צריכה לתקן.
לא אמור. הנגשה משפרת את השימוש באתר ומספקת חווית משתמש טובה יותר עבור כולם.
האחריות הישירה היא של בעל העסק. אם בעל העסק שכר שירותים של חברה להנגשה או מינה מי מטעמו אז האחריות היא גם עליהם. חשוב מאוד לבדוק בדיוק מה המחויבות כלפיכם של חברת ההנגשה.
לא. הם לא אחראים. תמיד האחריות תהיה שייכת לבעל האתר שאליה הוא יכול תמיד לגרור כצד ג' את מי שהוא שכר לבצע את ההנגשה וכמובן בהתאם לחוזה שהוא חתם עליו מולם.
הנגשה חלקית או בסיסית היא עילה לתביעה ישירה ואינה מקנה לך הנגשת 60 הימים.
ישנו תוסף לדפדפן שנקרא WAVE ACCESSIBILITY המאפשר לבדוק את רמת הנגישות של האתר.
אם הנגשת את האתר כראוי (לא הנגשה חינמית, חלקית או אוטומטית) אז התקנות מאפשרות לך לתקן את הליקויים עד 60 ימים מרקע הדיווח. שימו לב אם מדובר בליקויים שמונעים רכישה של שירות או מוצר התלוי בזמן כמו לא ניתן לרכוש טיסה לסוף שבוע או מבצע שעתיד להיגמר בקרוב אז אליכם לספק לו פתרון שיאפשר לו לקבל את מה שהוא רצה. בנושף במקרים אלו ודומיהם יש לכם 3 שבועות לתקן את הליקויים ולא עד 60 יום.
לא. החוק עצמו מגדיר נגישות רק באם היא ניתנת באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי. הדגש כאן הוא על עצמאי.
ההגדרה על פי החוק היא "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי".
הכל תלוי באופן שבו חברת ההנגשה עובדת. תמיד מומלץ לעבוד על סביבת בדיקות כדי להימנע מבעיות שעלולות לפגוע באתר.
ישנם הרבה מאוד הבדלים ומאוד חשוב לשאול את השאלות הנכונות כדי שתוכלו לדעת שבחרתם נכון. הכנו לכם רשימת שאלות בעמוד הבית שתוכלו לשאול את חברת ההנגשה לפני חתימה על החוזה מולם. אל תשכחו לשאול גם אותנו.
כל חברה יש צורת עבודה אחרת ולא תמיד היא כוללת הנגשה מלאה לפי התקנות. מאוד חשוב לשים לב מה באמת החברה מציעה. אם זה הנגשה אוטומטית או חלקית אנחנו מציעים לדלג עליהם ולא להסתכן בתביעה.
פרסומות כפי שמוגדרות בחוק התקשורת אינם צריכות להיות מונגשות לפי תקנות נגישות השירות.
קשה מאוד לדעת באיזו תדירות והאם זה יקרה לכם. קחו בחשבון שברגע שמגיעה פניה מעורך דין כנראה אל תצליחו להוריד אותו מהגב שלכם.
מרבית הפניות מעורכי דין נסגרות בהסדר כספי שנע בין כמה אלפים לכמה עשרות אלפים.
אין תו תקן לנגישות האתר או כל דבר אחר שיהווה תחליף לזה. הנגשה תלווה את כל חיי האתר. אנחנו ממליצים לכם לבקש אישור מחברת ההנגשה שהכל בוצע כראוי ובהתאם לתקנות.
ההנחיות להנגשת אתר זהות כלל האתרים. ההבדל העיקרי שבאתר שהוא חנות ישנם הרבה מאוד דברים לבדוק. לדוגמה באתר חנות יש יותר פופ-אפים, תמונות, תהליכים בתוך האתר.
בקצרה לא. משום שאולי האתר נראה דומה או אפילו זהה אבל הקוד מאחורה שונה. מעבר לזה גם התכנים והתמונות שונות
כל מה שבאתר צריך להיות נגיש אלא אם קבלתם פטור טכנולוגי עבור אזור מסוים באתר.
עדין צריך להנגיש. אנחנו ממליצים במקרים שאינם סטנדרט להתייעץ עם מומחה. אנחנו נשמח מאוד לעזור לכם.
תלוי איך ההנגשה מתבצעת. אם היא מתבצעת בקוד המקור אז אין סיבה שהיא תאט את האתר. אם זה רכיב חיצוני אז תתכן האטה באתר. בדקו עם החברה מספקת לכם את הרכיב.
ממליצים לך לקרוא את המאמר הבא שעוסק בדיוק בזה. המאמר מסביר ומפרט אלו שאלות כדי לשאול ואלו "מלכודות" נפוצות קיימות בתחום
בתקנות לא קבוע הטבות כלשהן אבל החזרי מס כקבוע בגין הוצאות העסק ניתן לקבל כרגיל.
אם המערכת אליה הם מעלים את התוכן היא פרי פיתוח של החברה או שיש באפשרותך לבצע שינויים בקוד המערכת – עליך לספק ללקוחות את האפשרות לעלות תוכן נגיש. למשל אם הם יכולים לעלות תמונה עליך להוסיף אפשרות לתת תיאור לתמונה. אם המערכת היא לא בשליטתך עליך להתייעץ עם מורשה נגישות שירות או מומחה מה כדאי לעשות. אנחנו נשמח לעזור בזה.
עליך להתייעץ עם מורשה נגישות שירות או מומחה מה כדאי לעשות. אנחנו נשמח לעזור בזה. ייתכן שאתה צריך להגיש בקשה לפטור טכנולוגי.
לא כל תמונה אלא רק תמונות שמעבירות מסר צריכות תיאור.
קודם כל לגודל האתר אין השפעה על הצורך בהנגשה.
השקעה בנגישות לא חייבת להיות רק בגלל עמידה בחוק. השקעה בנגישות תסייע להגדיל את קהל היעד שלך, שיפור הקידום במנועי החיפוש, שיפור התדמית ואחריות החברתית.
אין הבדל . הדרישות זהות.
אין כל סתירה בין השתיים. אתר נגיש יכול להיות יפיפה באותה המידה.
אין צורך. התקן מכיר בחשיבות המיתוג שבעלי העסקים משקיעים במותגים שלהם ולכן נאמר במפורש שלוגואיים וסממנים מיתוגיים לא צריכים להשתנות.
אנחנו תמיד נמליץ בעת יצירת מיתוג חדש לקחת בחשבון את נושא ההנגשה ולבחור מראש אלמנטים שיחשבו נגישים יותר.
תלוי בסוג השירות שאתה לוקח. חלק מהחברות מבצעות תחזוקה חודשית קבועה. חלק מהחברות מנגישות את האתר כפרויקט שאחריו הם ממשיכות אלאה.
צריך לקחת כמה שיותר פרטים מגולש שאומר שהאתר לא נגיש. בקשו את הפרטים הבאים ותעבירו לחברת ההנגשה או לחברת הפיתוח שיבדקו לעומק.
1. תיאור הבעיה
2. מה ניסיתם לבצע?
3. באיזה עמוד הייתם?
4. סוג וגרסת הדפדפן מערכת הפעלה וגרסה
5. סוג הטכנולוגיה המסייעת (אם השתמשתם)
אנחנו גם ממליצים לבצע בדיקה מקיפה של האתר כדי לוודא שאין בעיות נוספות.
כדי ללמוד עוד לחץ כאן
כן. נגישות מעבר למינימום יוצרת חוויית משתמש טובה יותר לכלל הגולשים, פותחת את האתר ליותר קהלים, מקודמת יותר בגוגל, מחזקת את המותג ומפחיתה סיכונים משפטיים.
נגישות לאנשים עם מוגבלויות ואתר ידידותי למשתמש הם שני מושגים קרובים אך שונים מהותית:
אתר ידידותי למשתמש מתמקד בחוויית משתמש מיטבית עבור האדם הממוצע. המטרה היא לוודא שכל אדם יוכל לנווט באתר בקלות, למצוא מידע במהירות ולבצע פעולות כמו רכישה או מילוי טפסים בצורה פשוטה ואינטואיטיבית. זה מתייחס לעיצוב נוח, מבנה הגיוני, מהירות טעינה ראויה וממשק נעים לעין.
נגישות לאנשים עם מוגבלויות מתמקדת ספציפית בהסרת מחסומים שמונעים מאנשים עם מוגבלויות שונות להשתמש באתר. זה כולל פתרונות טכניים וספציפיים כמו:
· תיאורי טקסט חלופיים לתמונות עבור אנשים עם לקויות ראייה
· אפשרות לניווט מלא באמצעות מקלדת עבור אנשים שאינם יכולים להשתמש בעכבר
· הקפדה על ניגודיות צבעים מספקת עבור אנשים עם לקויות ראייה
· תמיכה לעיוורים
· כתוביות לסרטונים עבור אנשים עם לקויות שמיעה
הנגישות מבטיחה שהמידע והפונקציונליות של האתר זמינים לכל אדם, ללא קשר למוגבלות שלו, בעוד שידידותיות למשתמש עוסקת בשיפור החוויה הכללית עבור כלל המשתמשים.
אתר יכול להיות מאוד ידידותי למשתמש הממוצע אך בלתי נגיש לחלוטין עבור אדם עם מוגבלות, ולהפך - אתר יכול לעמוד בכל דרישות הנגישות הטכניות אך להיות מסורבל ולא אינטואיטיבי עבור המשתמש הרגיל.
בראש ובראשונה כי ישנה חובה חוקית. שנית אתרים נגישים מקודמים טוב יותר בגוגל. שלישית תוכל לצור יתרון תחרותי על מתחריך בכך שתהפוך אותם לחלק מקהל היעד שלך.
האמת שאנחנו לא יודעים אבל אם העסק שלך נגיש תוכל לצור לך קהל יעד חדש שכמעט ולא פונים אליו המתחרים שלך. אנשים עם מוגבלות מאוד מפרגנים לעסקים נגישים וממליצים עליהם.
על פי התקן הישראלי 5568 חלק 2 – מסמכים צריכים להיות מונגשים בהתאם לכללי התוכנה שיצרה או ערכה את המסמך.
הגוף הממונה על החקיקה הוא הנציבות לשיוויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות. הגוף הזה נמצא תחת משרד המשפטים
העלויות ינועו בטווח של כמה מאות ועד עשרות אלפי שקלים. הכל תלוי במורכבות האתר, מיומנות החברה שמנגישה, אזורים בעייתיים וכדומה. אצלינו תמצע מחיר הוגן מאוד. נסה אותנו.
נסו ללחוץ על כפתור הטאב במקלדת – האם אתם מצליחים לנווט לכל מקום באתר גם לתתי התפריטים? האם אתם מצליחים להבין איכן אתם נמצאים באתר? האם אתם מצליחים בלחיצה על אנטר להפעיל את הכפתורים באתר כמו עם עכבר?
זוהי דוגמה בפשוטה לבדיקה שאנחנו מבצעים. כשבודקת את האתר בודקים את הקוד, את הניווט עם מקלדת, את השימוש של עיוור באתר, עוברים על סעיפי התקן ובודקים שכל הדרישות נמצאות באתר וכודמה.
אין חובה להצהיר למישהו שהאתר נגיש. כיום ההנחה היא שהאתר נגיש ועומד בדרישות.
אין גורם המעניק תו נגישות. למעשה תו נגישות לא קיים. תמיד תוכלו לפנות למי שהנגיש לכם את האתר ולבקש ממנו אישור כתוב שהעבודה בוצעה כמו שצריך.
אין חובה להתקין סרגל נגישות. ניתן לבנות את האתר נגיש מראש ובכך לחסוך את "רכיב הנגישות".
כן. לא משנה על איזה סוג שרת האתר מאוחסן הוא צריך להיות נגיש.
לא.
שאלה טובה. אם אתם עסק הרשום בישראל אז בוודאי. אם אתם עסק שאינו רשום בישראל הנושא מצריך בדיקה.
לא. כדי שאתר יהיה חייב בהנגשה הוא צריך לפנות לקהל ישראלי.
בהחלט.
כל עוד השירות מוגדר כשירות ציבורי על פי התקנות אז כן.
אם החלק הנגיש הוא לא חלק עיקרי באתר ואינו מונע את קבלת השירות אז במקרה שכזה יש להגיש בקשה לפטור ולהציע חלופה נגישה לאותו מידע שאינו נגיש.
אם החלק שאינו נגיש משמש חסם לקבלת השירות למשל יש לי חנות והסליקה אינה נגישה אז יש כאן בעיה מהותית המצריכה בדיקה מעמיקה. אנחנו ממליצים לפנות למורשה נגישות שירות ולהתייעץ עמו או לבצע פנייה לנציבות לשיויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות.
פרסומת כפי שהיא מוגדרת על פי חוק התקשורת אינה צריכה להיות מונגשת.
כיום יש תאימות ממש גבוהה בין התוכנות השונות. כלומר אם בדקתם על קורא מסך מסוג NVDA אז התאימות לסוגים אחרים כדוגמת JAWS תהיה בכ- 95%.
שאלות כלליות
שאלות כלליות על נגישות
כי לא כולם יכולים להשתמש באינטרנט באותה קלות. יש אנשים עם עיוורון, חירשות או קשיי תנועה – ואם לא מתאימים את האתר, הם פשוט לא יכולים להשתמש בו.
אתר נגיש הוא אתר שגם אנשים עם מוגבלות כגון עיוורים או חרשים יכולים להשתמש בו – גם עם מקלדת בלבד, גם עם קורא מסך, גם אם יש בעיות ראייה או הבנה. הוא מתוכנן כך שיתאים לכל אדם, בלי קשר למוגבלות.
בעל האתר, יחד עם המפתחים, המעצבים, וכותבי התוכן. זה אחריות של כל מי שמעורב ביצירת האתר.
באמצעות תוכנה שנקראת "קורא מסך". היא מקריאה את מה שיש על המסך – טקסטים, כפתורים, כותרות, טפסים – והמשתמש שומע דרך רמקול או אוזניות.
דרך כתוביות. אם הסרטון לא כולל כתוביות – אדם חירש לא יכול להבין מה נאמר בו.
לפעמים מעצבים עושים כפתור רק כצורה או תמונה בלי טקסט ברור. אדם שמשתמש בקורא מסך או במקלדת לא יידע מה הוא עושה. לכן צריך תיאור ברור (ב־ARIA או ALT).
חשוב שהאתר יתמוך בשימוש דרך מקלדת בלבד – כלומר, אפשר לעבור בין כפתורים, טפסים וקישורים עם מקש TAB.
זו תוכנה שמקריאה את מה שכתוב ומעוצב בדף. משתמשים בה בעיקר עיוורים או אנשים עם בעיות ראייה חמורות.
מוסיפים תוויות ברורות לשדות, מגדירים אילו שדות חובה, ומוודאים שאפשר למלא את הכל גם עם מקלדת.
זו שפה שבאה להוסיף הסברים לקוד HTML – בשביל שקוראי מסך יבינו טוב יותר מה כל אלמנט עושה.
ממש לא. נגישות עוזרת גם לאנשים עם קושי בהבנה, בתנועה, בזיכרון, שמיעה ועוד.
כי יש אנשים עם עיוורון צבעים או קושי בקריאה. ניגודיות נכונה עוזרת לכולם להבין טוב יותר את התוכן.
זה האדם בארגון שאחראי לטפל בכל נושא הנגישות – לבדוק שהכול תקין, לטפל בפניות ולוודא שהאתר מתאים לכולם.
בהצהרת הנגישות – זה עמוד חובה שצריך להיות בכל אתר ציבורי, והוא כולל את פרטי הרכז ודרכי התקשרות.
עמוד שמסביר מה נעשה באתר כדי שיהיה נגיש, מה עוד חסר, ולמי אפשר לפנות במקרה של בעיה.
יש כלים אוטומטיים לבדיקה, אבל הכי טוב זה לבדוק גם עם משתמשים אמיתיים – במיוחד עם אנשים עם מוגבלות.
כן. החוק מחייב עסקים מסוימים להנגיש את האתר – תלוי בגודל ובסוג השירות. אבל מעבר לחוק, זה גם שיווק חכם.
אתרים נגישים כתובים בצורה תקנית וברורה – בדיוק מה שגוגל אוהב. זה עוזר גם לקידום אורגני.
להפך. עיצוב טוב הוא עיצוב שמובן לכל אחד. נגישות דווקא משדרגת את החוויה.
כן, כמו axe, Wave, Lighthouse ועוד. אבל חשוב גם להבין את העקרונות ולא להסתמך רק על בדיקות אוטומטיות.
כי תוכנות עזר כמו קוראי מסך לא יודעות לקרוא טקסט שבתוך תמונה. אם לא מוסיפים תיאור לתמונה, אדם עיוור לא ידע מה כתוב.
אדם עם עיוורון לא יוכל לדעת איזה כפתור הוא Play ואיזה הוא Stop. גם חירשים לא יוכלו להבין את התוכן בלי כתוביות.
כי לא כל אחד יכול להשתמש בעכבר – למשל אדם עם פרקינסון. אם אין אפשרות ניווט עם מקשים, הוא פשוט לא יוכל להשתמש באתר.
לעזור לנו לבדוק אם עיצבנו או פיתחנו את האתר בצורה שמאפשרת לכולם להשתמש בו – בלי קשר למוגבלות.
כי פעולות פשוטות לנו עלולות להיות עבורם מורכבות ומתישות. האינטרנט יכול לאפשר להם לעשות דברים לבד, בלי תלות.
הוא מאפשר ללמוד, ליצור קשרים, למצוא תמיכה ולהתפתח – גם כשאין סביבה תומכת פיזית.
הן פותחות אפשרויות לתקשורת, זוגיות, קבוצות תמיכה והשתייכות – אבל רק אם הן נגישות.
אנשים עם מוגבלות תנועה לא יכולים להשתמש בו, מה שמונע מהם גישה למידע ושירותים.
כי יש עוד סוגים של מוגבלויות – קוגניטיביות, מוטוריות, חושיות – שדורשות בדיקות אחרות.
זה אומר שאדם מתקשה להזיז את הידיים, או שיש לו רעידות לא רצוניות. עבורו תפעול מחשב יכול להיות מאוד קשה.
יש ג'ויסטיקים, עכברים מיוחדים, מסכי מגע, או אפילו שליטה דרך הפה או העיניים.
כי לא כולם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות – לפעמים מדובר בכפתור אחד בלבד, או במקלדת מותאמת.
הבנה, זיכרון, תפיסה של רצף פעולות, קשיים במילוי טפסים או בקריאת טקסטים מורכבים.
לכתוב בצורה פשוטה, להשתמש בגופנים מתאימים, ולעצב טקסטים בצורה ברורה.
זה גופן מיוחד שתוכנן לעזור לאנשים עם דיסלקציה להבחין טוב יותר בין אותיות דומות.
כדי שאנשים עם עיוורון צבעים או קושי בראייה יוכלו לקרוא ולהבין את התוכן.
כי זה יכול להפריע לריכוז, להסיח את הדעת, ולעיתים לגרום לבלבול או עייפות – במיוחד בקרב אנשים עם רגישות קוגניטיבית.
הן מאפשרות להגדיל את המסך בצורה מדויקת וברורה – עם פוקוס, צבעים נוחים וקריאות משופרת.
עוזר למשתמשים להבין טוב יותר איך הניווט עובד, מה המטרה של כל כפתור או טופס, ומקטין טעויות.
כי היא מביאה יותר משתמשים, משפרת את חוויית השימוש, מקדמת את האתר בגוגל, ותורמת לתדמית חיובית.
חוויית המשתמש – כשעושים אותה טוב, היא מועילה גם לאנשים עם מוגבלויות וגם לשאר המשתמשים.
כי היא מחייבת את המתכנתים לכתוב קוד ברור, תקני ונקי – מה שמועיל גם לקידום האתר ולתחזוקה קלה יותר.
אלה תוספות לקוד HTML שנותנות מידע נוסף לקוראי מסך – כמו תפקיד של כפתור, תיאור של טופס ועוד.
כי זה עוזר לטכנולוגיות מסייעות להבין את הפונקציונליות של כל רכיב באתר.
לפי מחקרים – כ־25% מהאוכלוסייה סובלים ממגבלה כלשהי, ברמות שונות.
כי מעבר לעניין הערכי והחוקי – הם קהל ענק עם חברים, משפחה, השפעה וצרכים אמיתיים.
כי הוא מובן, נוח, נגיש – וכך יותר אנשים מבצעים את הפעולה הרצויה באתר (קנייה, פנייה וכו’).
כי לפעמים קוד שמתנהג "נכון" ויזואלית – לא עובר טוב דרך טכנולוגיות מסייעות. הפיתוח הוא קריטי.
כשנעים וברור לגלוש – אנשים נשארים יותר זמן, מה שתורם גם לקידום האתר וגם להמרות.
כי אתרים נגישים הם ברורים, נטענים טוב, מביאים יותר תגובות – וזה משפר את הביצועים בפרסום.
למשתמשים עם מגבלת תנועה זה יכול להיות מעייף ומתסכל לעבור ביניהם באמצעות TAB. זה פוגע ביכולת שלהם לגלוש בנוחות
אתר שלא מאפשר תפעול מלא עם מקלדת – בלי עכבר. זה מקשה או מונע שימוש עבור אנשים שלא יכולים להשתמש בעכבר.
היכולת של המשתמש להבין מה קורה קודם ומה אחר כך – במיוחד חשוב למי שיש לו קושי קוגניטיבי או בעיות זיכרון.
כי תנועה או הבהוב מיותר עלולים להסיח את הדעת ולפגוע ביכולת להבין מה קורה בדף.
ע"י ממשק פשוט, הנחיות ברורות, שימוש בטפסים קצרים והימנעות מניווט מסובך או מידע מבלבל.
זה יכול להקשות על אנשים עם דיסלקציה או עם בעיות בקריאה להבין את הטקסט באתר.
להקל על זיהוי הפונקציות – למשל, צבע שונה לאותיות, מספרים או פעולות מיוחדות.
היא מתאימה לאנשים עם בעיות תנועה או קואורדינציה, שמתקשים ללחוץ בדיוק על מקשים קטנים.
כי ייתכן שהמשתמש יושב, שוכב, או יכול להזיז רק חלקים מסוימים בגוף – וזה משפיע על סוג הפתרון שיתאים לו.
לחיצה מפעילה "רדאר" שסורק את הדף. כשהאלמנט הרצוי מסומן – לוחצים שוב כדי לבחור אותו.
באמצעות ג'ויסטיק ייעודי שממוקם קרוב לפה ונשלט בעזרת תנועות שפתיים.
היא יכולה לזהות תנועות ידיים או עיניים ולהמיר אותן לפעולות כמו תזוזת עכבר או לחיצה.
מקלדת שמיועדת לעיוורים, עם תצורה מותאמת לקריאה וכתיבה בברייל.
היא מעבדת את הקוד שמתקבל מהשרת ומקריאה את האלמנטים לפי הסדר – כולל תיאורים ותפקידים אם הוגדרו.
פקודה שמחלקת את המסך לריבועים ממוספרים כדי שמשתמש יוכל לבחור אזור מסוים בקלות.
כדי להבין את הצרכים, היכולות והמגבלות של המשתמש ולהתאים לו את הפתרון הכי טוב.
טכנולוגיה מסייעת נועדה לאפשר למשתמש לתפקד – היא תחליף או תוספת לקלט/פלט, כמו מקלדת מותאמת או ג'ויסטיק.
כי לכל מגבלה יש צרכים שונים – מה שמתאים לעיוור לא מתאים בהכרח לאדם עם מגבלה מוטורית.
היא מאפשרת לאנשים עם מוגבלות לגשת לאתרי היכרויות, לשוחח עם אנשים, ולפתח קשרים – אם הכלים האלו נגישים.
טכנולוגיות מסייעות
קוראי מסך, מקלדת ועוד
טכנולוגיה מסייעת (Assistive Technology) היא כל כלי, מכשיר, תוכנה או פתרון שנועד לשפר, לתמוך או לאפשר תפקוד עצמאי של אנשים עם מוגבלות – פיזית, חושית, קוגניטיבית ועוד. לדוגמה: קורא מסך, מסך ברייל, עכבר חלופי, תוכנה להכתבה קולית, מקלדת מותאמת ועוד.
תחליפים לעכבר מאפשרים שימוש במחשב ללא תנועה מדויקת של יד. דוגמאות:
מקלדת בלבד (ניווט עם מקשים כמו TAB, ENTER, חיצים)
מסך מגע (למשתמשים עם שליטה טובה ביד אחת)
ג'ויסטיק מותאם
הכוונה עם תנועות עיניים (Eye tracking)
הפעלת פקודות קוליות
מתגים חכמים (Switches) – לחצן בודד המשמש לבחירה מתוך תפריטים.
מהם תחליפי מקלדת?
תחליפי מקלדת מיועדים למי שאינם מסוגלים להשתמש במקלדת רגילה:
מקלדת על המסך (On-Screen Keyboard)
מקלדות עם מקשים גדולים / רווחים מותאמים
הקלדה בקול (Speech-to-text)
הקלדה עם עכבר או מתג
טכנולוגיות מבוססות תנועות עיניים
מהם תחליפי מסך?
משמשים משתמשים עם עיוורון או לקות ראייה חמורה:
קורא מסך (כמו NVDA או JAWS) – תוכנה שמקריאה בקול את מה שמופיע על המסך
ברייל דיגיטלי – צג פיזי שממיר טקסט לברייל
הגדלה דיגיטלית – תוכנה שמגדילה טקסטים וסמלים על המסך
שינוי ניגודיות וצבעים
NVDA – NonVisual Desktop Access
תוכנת קורא מסך חינמית למחשבים עם Windows. מאפשרת לאנשים עיוורים או עם לקויות ראייה להשתמש במחשב באמצעות הקראה קולית של טקסטים, כפתורים, תפריטים ועוד.
יתרונות: חינמית, בעברית, קלה לשימוש, נתמכת ע"י קהילה.
מה זה JAWS?
JAWS – Job Access With Speech
אחת התוכנות הוותיקות והמתקדמות בעולם לקוראי מסך. משמשת משתמשים עיוורים באופן מקצועי. תומכת בהרבה שפות ובמערכות מורכבות.
חיסרון: תוכנה בתשלום (יקרה).
יתרון: ביצועים גבוהים במיוחד, מתאימה לארגונים.
מהם חוקי ARIA?
ARIA – Accessible Rich Internet Applications
ממשק תכנות (סט של תכונות HTML) המאפשר לסמן תפקודים ואלמנטים מורכבים כך שקוראי מסך יבינו אותם נכון.
דוגמאות:
role="button" – מסמן שלחצן HTML מותאם נקרא כ"לחצן"
aria-label, aria-hidden, aria-live – להנגשת רכיבים אינטראקטיביים.
הכללים באים להשלים את הנגישות כשאלמנטים אינם תקניים או פשוטים.
A11Y – מה זה?
A11Y הוא קיצור של המילה Accessibility (נגישות באנגלית). זהו קיצור טכני שנפוץ בקהילת המפתחים ומנהלי הנגישות:
האות A היא הראשונה.
המספר 11 מייצג את מספר האותיות שבין האות A ל-Y.
האות Y היא האחרונה.
כלומר:
Accessibility → A + 11 אותיות + Y = A11Y
משתמשים בקיצור הזה כדי לתייג נושאים, קוד וכלים הקשורים לנגישות דיגיטלית, בעיקר בטוויטר, GitHub, StackOverflow וכנסים מקצועיים.
איך בוחרים טכנולוגיה מסייעת?
הבחירה בטכנולוגיה מסייעת נעשית לפי הצרכים האישיים של המשתמש, סוג המוגבלות, המיומנויות שלו וסוג המכשיר שבו הוא משתמש. הנה כמה עקרונות לבחירה נכונה:
סוג המוגבלות:
עיוורון/לקות ראייה → קוראי מסך כמו NVDA או JAWS.
מוגבלות תנועה בידיים → שליטה קולית, ג'ויסטיק, מתגים או עכבר מותאם.
לקות שמיעה → כתוביות, תרגום לשפת הסימנים, מערכת התרעה חזותית.
מוגבלות קוגניטיבית/למידה → ממשק פשוט, תוכנות להקראת טקסט, עיצוב ברור.
תאימות טכנולוגית:
האם הכלי תואם למערכות ההפעלה (Windows, Mac, Android)?
האם הוא תומך בדפדפנים נפוצים ואתרי אינטרנט?
שפה ותמיכה בעברית:
חשוב לוודא שהכלי מתאים לעברית – לא כל קורא מסך תומך בכך היטב.
קלות תפעול:
האם המשתמש יכול ללמוד ולהשתמש בו לבד או עם ליווי קצר?
האם יש תמיכה טכנית או קהילה שעוזרת במקרה של תקלות?
זמינות תקציבית:
חלק מהטכנולוגיות חינמיות (כמו NVDA), חלקן יקרות מאוד (JAWS, Tobii).
אפשר לבדוק אפשרות למימון דרך ביטוח לאומי, משרד הבריאות או עמותות.
ניסיון אישי והתנסות:
תמיד מומלץ להתנסות בכמה כלים ולבחור את מה שהכי מתאים ונוח.
חלק מהמוסדות (כמו עמותת איל"ן, נגישות ישראל) מציעים סדנאות התנסות.
קוראי מסך (NVDA, JAWS), צג ברייל, ניווט מקלדת
שינוי גודל טקסט, ניגודיות גבוהה, כלים לשינוי צבעים (Dark Reader)
עכבר מותאם, שליטה קולית, מקלדת על המסך, מתגים (Switch Access)
כתוביות, התראות ויזואליות, סינכרון טקסט/וידאו, תרגום לשפת הסימנים
הקראת טקסט (Text-to-Speech), ממשק פשוט, סמלים גרפיים, ארגון מידע ויזואלי
NVDA (חינם), JAWS (בתשלום), VoiceOver (Mac), Orca (Linux)
Chrome Extensions לניגודיות, WebAIM Contrast Checker
Windows On-Screen Keyboard, Dragon NaturallySpeaking, Tobii Eye Tracker
YouTube Captions, AVA, Subtitle Viewer, PowToon עם כתוביות
NaturalReader, ClaroRead, Grammarly, Microsoft Immersive Reader
עלינו
על UA והשירות שלנו
השירות כולל הנגשה של דומיין או סאב דומיין יחיד
המטרה שלנו היא לפשט את הדברים ולא לסבך אותך. מחיר אחד כולל את כל מה שאתם צריכים כדי שהנגשת האתר לא תטריד אותכם יותר. הנגשה ראשונית + תחזוקה + הנגשת התוכן + הצהרת נגישות + הנגשת שינויים באתר + הנגשה מלאה מחדש במקרה שבניתם את האתר שלכם מחדש. דברו איתנו מביטחים לכם שתופתעו מהמחיר.
אנחנו מתחייבים לעד 21 ימי עסקים אבל בפועל זה לוקח כ- שבוע עד שבוע וחצי.
בעיקר לעלות תוכן נגיש. שכל תמונה ואייקון יהיה עם תיאור. אם עשיתם שינויים רבים תעדכנו אותנו אונחנו נבדוק שהכל תקין.
יש לנו מערכת לניתור ובקרה על הנגישות באתר כחלק מהתוסף שלנו. בכל פעם שגולש נכנס לעמוד מסוים באתר, התוסף סורק את העמוד ואם מתגלים ליקויי נגישות הוא שולח לנו התרעה ואז אנחנו נגישם לאתר ומתקנים.
בתפריט העליון יש קישור שנקרא "רכוש עכשיו"
עלות השירות שלנו היא הוגנת. כיום הרבה מאוד רכיבים מגיעים נגישים מקופסה וחוסכים לנו הרבה עבודה שאותה אנחנו מתרגמים למחיר הוגן עבורכם.
ישנם הרבה מאוד. כנסו לעמוד הבית ותראו מי סומך עלינו וזאת רק רשימה קטנה.
אנחנו מציעים את כל השירותים שבתחום הנגישות הדיגיטלית בניהם: הנגשת אתרים, הנגשת מסמכים, ייעוץ, הכשרות מפתחים, חוות דעת משפטיות, הרצאות.
מערכת הניטור ובקרה מסייעת לנו לאתר שינויים ובעיות נגישות.
כאשר מנגישים באמצעות תוסף זה אומר שטוענים עוד קוד ולזה תמיד יש השפעה. אצלינו הקוד הראשוני נטען אבל לא רץ. הוא ירוץ רק אחרי שאתר יטען. בדרך הזאת אנחנו מבטלים כמעט לגמרי את ההשפעה על הטעינה.
תלוי בסוג השירות שבחרת. אם בחרת בשירות השנתי אז אנחנו לאורך כל השנה תומכים באתר ובך.
נכון לרגע זה אין לנו דוחות אבל לכל אתר אנחנו נותנים אישור על ביצוע העבודה בהתאם לדרישות הנציבות לשוויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות
תוכל לבדוק באמצעות תוסף לכרום שנקרא wave accessibility . התוסף הזה יתן לך אינדיקציה לרמת הנגישות שקיימת. בנוסף תוכל לנווט עם כתפור הטאב במקלדת ולראות שאתה מצליח להגיע לכל אלמנט קליקבילי ולהפעיל אותו בעזרת כפתור "אנטר"
בהחלט. זה חלק מהעבודה היום יומית שלנו.
בהיבט הויזואלי יתווסף לאתר תפריט נגישות. דרכו ניתן לבחור התאמות ויזואליות. בנוסף ברמת הקוד של האתר יופיעו הגדרות שינגישו את התוכן לאנשים עם מוגבלות.
דבר אחרון ולא חביב אתה תעמוד בדרישות החוק, צימצום הסיכוי לתביעה.
אנחנו מנגישים 3 שפות לפי בחירת הלקוח מתוך השפות הבאות: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית. כל שפה נוספת תהיה בתשלום נוסף.
טוביה שיינפלד מייסד החברה הוא היה הראשון בישראל שלימד מפתחים כיצד להנגיש אתרי אינטרנט הלכה למעשה והכשיר אלפי מפתחים. את הקורס הראשון בישראל הקים בשיתוף פעולה עמותת נגישות ישראל.
בגדול תהליך ההנגשה הוא זהה. ההבדל היחידי הוא בכמות הנושאים לבדוק. למשל באתר חנות יהיה לנו לבדוק את תהליך הרכישה וסל הקניות מה שלא יהיה קיים באתר תדמית.
השלב הראשון הוא להטמיע את הקוד שישלח אליכם למייל. לאחר מכן אנחנו נכנסים לעבודה ומתחילים לבדוק ולהנגיש את הבעיות שאנחנו מוצאים. במקביל אנחנו שולחים אליכם נוסח של הצהרת נגישות שאותה אתם צריכים למלא (בקרוב גם באתר).
אנחנו מעדכנים אותכם בכל שלב שאליו אנחנו מגיעים באמצעות המייל
בהחלט ובשביל זה אנחנו כאן. לתחזק את ההנגשה בייחוד כאשר מתבצעים שינויים ונוצרים פערי נגישות חדשים.
אם התוכן הוא על בסיס תבנית עיצובית שעברה הנגשה מערכות הניתור והבקרה שלנו מפקחות על השינויים ומעדכנים אותנו. אם זה עיצוב חדש או אזור חדש באתר, אתם צריכים לעדכן אותנו ואנחנו ננגיש הכל וללא תשלום נוסף.
כל זה קיים רק בשירות ההנגשה השנתית שלנו. אם רכשתם הנגשה חד פעמית, כל שינוי, בדיקה ועדכון הנגישות יתומחר בנפרד.
כן, הנגשת האתר עשויה בהחלט לשפר את דירוג האתר במנועי החיפוש (SEO), גם אם זה לא הסיבה הישירה לכך. למשל
שימוש נכון בכותרות (H1-H6) – הנגשה דורשת היררכיית תוכן ברורה, דבר שגם גוגל מחפש כדי להבין את מבנה הדף.
טקסטים חלופיים לתמונות (alt text) – חיוני לגולשים עם עיוורון, וגם מאפשר למנועי חיפוש להבין את תוכן התמונות.
שיפור חוויית המשתמש בניידים – אתרים מונגשים לרוב מותאמים גם לנייד, מה שמשפיע באופן ישיר על הדירוג.
שימוש נכון ב-ARIA ו-HTML סמנטי – מאפשרים למנועים להבין טוב יותר את תוכן האתר.
בתהליך ההנגשה אין צורך לעיין בתוכן פרטי או נתונים של משתמשים– ההתמקדות היא בשכבת התצוגה והקוד.
ניתן לקבל הדרכות בכל נושא בתוספת תשלום.
למפתחים – כללים לכתיבת קוד נגיש (HTML, CSS, JS), שימוש נכון ב-ARIA, בדיקות נגישות אוטומטיות וידניות.
למעצבים – עיצוב עם ניגודיות מספקת, היררכיה נכונה, בחירת צבעים ופונטים.
למזיני תוכן – יצירת תוכן מונגש: תיאורי תמונות, מבנה כותרות, טפסים ברורים, הימנעות מטקסטים בתוך תמונות.
למנהלי האתר – שמירה על נגישות בזמן עדכוני מערכת, בדיקות תקופתיות, תגובה לפניות ציבור בנושא נגישות.
ניתן למצוא המלצות וחוות דעת של הלקוחות שלנו גם עמוד הבית שלנו וגם בביקורות בגוגל
קודם כל העסק מקבל אתר מונגש בהתאם לתקן הישראלי. את ההנגשה והתיקונים נעשים ברמת התוסף, ככה שאנו לא נוגעים בקוד המקור וכל הנגשה של האתר כוללת גם התאמות אישיות וגם השלמות.
שנית, העסק מקבל מאיתנו הצהרת נגישות הכוללת את כל המרכיבים הנדרשים בחוק: פרטי רכז הנגישות, תאריך עדכון, נגישות פיזית והסבר על הנגישות הדיגיטלית.
לבסוף, לאחר הנגשת האתר, עסק שבחר להצטרף למסלול תחזוקה יכול לעדכן את האתר שלו כמה פעמים שהוא רוצה ולהוסיף דפי אינטרנט חדשים והנגישות עלינו. יש לנו מערכת ניטור חכמה שיודעת לזהות שינויים ויודעת לתת לנו התרעות אם משהו נמצא כלא נגיש ואנחנו מנגישים אותם.
אנחנו מספקים אחריות על העבודה שלנו ולא אחריות משפטית. הסיבה לכך היא שכל עורך דין יכול לתבוע גם אם בפועל האתר נגיש לגמרי או לתבוע בנושאים אחרים שקשורים לאתר בעקיפין. עם זאת במקרים אלו אנחנו מספקים לכם תשובות עם הוכחות לכל טענה שמעלה עורך דין.
חשוב מאוד לתעדכן אותנו מיד עם קבלת פנייה מאדם עם מוגבלות או מיופה כוחו על מנת שנוכל לעמוד בדרישות החוק ואם צריך לתקן אז נתקן במסגרת 60 הימים וזה ללא כל עלות נוספת מצידכם.
ניתן לשלם בהעברה בנקאית או בכרטיס אשראי (למעט דיינרס).
אנו מנגישים בהתאם לתקן הישראלי שמתבסס על התקן הבינלאומי ברמה של AA בגירסת 2.0. תקן זה הוא התקן הבסיסי הנדרש ברוב המדינות העולם. עם זאת אנחנו יכולים להשלים את העבודה לכל תקן שבו אתם צריכים לעמוד בו.
כן, בהחלט! ניתן לבצע בדיקת נגישות מדגמית ללא עלות.
השירות אינו כולל וידאו, אודיו וקבצי מסמכים אבל תוכלו לקבל הצעת מחיר להנגשה שלהם.
יש לנו מערת ניטור ובקרה חכמה שיודעת לזהות שינויים ולהתריע לנו אם משהו נמצא כלא נגיש. חשוב להדגיש שאם אתם מצבעים שדרוג גדול לאתר תעדכנו אותנו שנערך ונבדוק שהכל תקין לאחריו.
התקן די אחיד ואין הבדל לפי סוג העסק. ישנם אתרים שהם מורכבים יותר כמו למשל חנויות.
יש הרבה מאוד מידע שצריך לדעת על הנגישות למשל: מה צריך לדעת על נגישות השירות, נגישות פיזית, הצהרת נגישות וכדומה. הרבה מאוד ממה שאתם צריכים לדעת נמצא באתר. אם חסר לכם משהו כתבו לנו ונשמח להוסיף לאתר וכמובן נשלח אותו ישירות אליכם
לאחר שהנגשנו את האתר למחשב שולחני אנחנו עוברים למצב מובייל בדפדפן ומנגישים את גרסת המובייל של האתר. מבצעים בדיקות איתור בעיות ומתקנים את מה שצריך. למשל בודקים רכיבים שלא נשברים או נחתכים במסכים קטנים, שימוש ב-CSS רספונסיבי ויחידות גמישות (כמו em, rem, %), תפריטים, כפתורים וטפסים שזמינים רק למשתמשי מובייל
יש לנו תוכנה פנימית שהיא פרי פיתוח של החברה העוזר לנו למצוא פערי נגישות בקלות. בנוסף אנחנו מתשמשים גם בתוכונת קוראות מסך ובניווט מקלדת כדי לוודא שהכל תקין.
תוכלו למצוא הרבה מאוד מידע באתר שלנו על כל היבט הנגישות לאתר שלכם כולל מדריכים איך לשמור על ההנגשה
יש לנו מערת ניטור חכמה שיודעת לזהות שינויים כמו עדכון בעמוד קיים או הוספת דפי אינטרנט חדשים (תחת אותו דוימיין) ולהנגיש אותם ואם היא לא מצליחה היא מתריעה לנו על כך.
הדרישות החוקיות הינן בהתאם לתקן הישראלי שמתבסס על התקן הבינלאומי ברמה של AA בגירסת 2.0. תקן זה הוא התקן הבסיסי הנדרש ברוב המדינות העולם.
אם קיבלת התרעה לפני תביעה בנוגע לאי עמידה בהנגשת האתר – אל תתעלם ממנה. יש מה לעשות, בתנאי שפועלים נכון ובמהירות.
1. אם נעשה מאמץ סביר להנגשה (כמו לקחת חברת הנגשה כמונו), מגיע לך עפ"י החוק יש עד 60 יום לתקן, לתעד ולסיים את העניין.
1. תיעוד – שמור את המייל / המכתב שקיבלת ותעד מתי קיבלת אותו ואילו פעולות ביצעת.
2. שלח חזרה במייל חוזר שאכן התקבל המכתב / המייל ואתם פועלים במהירות הרבה לתקן ולטפל ותעדכנו אותם בסיום
3. לקוחות שעשו דרכינו הנגשה עם תחזוקה, פונים אלינו ואנו מתקנים את כל מה שנמצא ומחזירים דו"ח מסודר על תיקון הליקויים. עסקים שלא לקחו את שירות ההנגשה שלנו, גם פה אנו לשירותכם ונסייע ככל שנוכל .
4. לאחר סיום התיקונים שלח למוען מכתב תשובה הכולל הסבר על הפעולות שבוצעו ואישור שהכל תוקן.
יש לנו מאמר מצוין בנושא ראו https://user-a.co.il/letter_from_laywer
החיוב יהיה כאילו זה אתר אחד בתנאי שזה אותו אתר בדיוק. כלומר כתובת האתר האחת היא היא עצמו והשנייה הפנייה.
כיוון שסאב דומיין נחשב יכול להכיל אתר נפרד שלם אז הצעת המחיר תקפה רק לדומיין או למערכת שבקשתם.
לא מצאתם תשובה?
שלחו לנו שאלה ונחזור אליכם עם תשובה מקצועית
רוצים לדעת מה מצב הנגישות באתר שלכם?
הסריקה חינמית, לוקחת פחות מדקה, ומראה בדיוק מה צריך לתקן