בעל חנות לשכפול מפתחות ופריצת מנעולים פנה אלינו. מדובר היה באדם עם חנות פיזית, שמעניק גם שירותי פריצה והגעה ללקוחות לפי הזמנה.
כאשר שלחנו לו את הצהרת הנגישות לצורך השלמת ההנגשה של אתר העסק, הוא נדרש למלא סעיף סטנדרטי:
"האם ניתן להיכנס לעסק עם כלב נחייה או שירות?"
לרוב, בעלי עסקים אינם מהססים. כלבי שירות מתקבלים כמעט תמיד בברכה – פרט כמובן למקומות שמוכרים מזון, שם נדרשת זהירות מסיבות בריאותיות.
אבל במקרה הזה – התגובה הייתה שונה.
בעל העסק פתח בפנינו את ליבו וסיפר שבילדותו הותקף על ידי כלב ונזקק לאשפוז של כמה ימים. מאז – הוא חי עם פחד משתק מכלבים. לא משנה אם מדובר בכלב נחייה – עצם הנוכחות שלהם לידו מעוררת בו חרדה.
מצד שני, החוק בישראל מחייב מתן שירות שוויוני לאנשים עם מוגבלות – ובכלל זה גם אנשים המלווים בכלבי שירות או נחייה. זוהי לא זכות – זו חובה.
בעל העסק עמד מול דילמה אמיתית: האם ייאלץ להכניס כלב למקום שבו הוא עצמו מרגיש לא בטוח – או שיסתכן בתביעה על אפליה?
הפתרון שהצענו
הבהרנו לו שהחוק לא מאפשר סירוב למתן שירות בגלל פחד אישי – אך כן מאפשר מציאת פתרון חלופי, כל עוד הוא שומר על שוויון בזמינות ובאיכות השירות.
למשל:
נוכחות של עובד אחר בחנות, שיכול לקבל את הלקוח בליווי הכלב.
מתן שירות מחוץ למתחם (בחוץ או ברכב, לפי הצורך).
תיאום מראש והגעה של קרוב משפחה או שליח מטעמו של בעל העסק.
המלצנו לו להתייעץ גם עם מורשה נגישות שירות או עורך דין, כדי לוודא שהפתרון הסופי עומד בדרישות החוק ואינו חושף אותו לסיכון משפטי.
התוצאה
מה שהתחיל כסעיף קטן בטופס, הפך לשיחה עמוקה על איזון בין זכויות אדם לבין פחד אמיתי מצד בעל העסק שהצריך התייחסות וחשיבה יצירתית.
בעל העסק יצא מהשיחה כשהוא רגוע יותר, ועם תכנית פעולה שתאפשר לו להמשיך לתת שירות לכולם – גם מבלי לחשוש ומבלי להתעלם מהטראומה שחווה.
וכך – בזכות מעט הכוונה נכונה, גם בעל עסק עם אתגר אישי מורכב יכול לעמוד בדרישות החוק, ולספק שירות שוויוני באמת לכל לקוח ולקוחה.