אחד הנושאים המוזנחים אבל החשובים ביותר בתקן הנגישות. בתקן של WAG 2 אין כמעט התייחסות לסוג הפונט. ההשפעה של סוג הפונט היא רחבה מאוד. ישנם הרבה מאוד מוגבלויות המתקשים לקרוא ולהבין את המסר. יש אנשים עם בעיות בתפיסה חזותית בעלי קושי בזיהוי האותיות. ישנם אנשים עם הבעיות של התמצאות במרחב שמתקשים להבין משפט שלם בשל ריווחים לא שווים בין המילים (מצב בו הטקסט מיושר לשני הצדדים.) גודל הפונט משפיע גם הוא עליהם ועל אנשים עם מוגבלות בראיה.
בעידן בו המחשבים הסמארטפונים שולטים, הבעיות אללו אצל ילדים גדלים. ילדים עם קושי בקריאה מתקשים מאוד בעבודה מול מסכים עם טקסטים לא קריאים. אי יכולת לקרוא את הטקסט גורם להם לתחושה של בושה והימנעות מקריאה בקול רם. מעבר לזה ילדים המנסים להעתיק את הטקסט מהמסך מתקשים בזיהוי הצורה של האות שאינה תואמת את הצורה על המקלדת. יתרה מזאת כאשר הקושי הקריאה גדל כך גם היכולת שלהם בעיבוד המידע פוחתת משמעותית. הדבר יוצר פער בין החשיבה המילולית שלהם לחשיבה הבלתי מילולית.
בנוסף לכל הבעיות האלו יש בעיה שסוג הפונט מקשה על היכולת לזכור את התוכן אצל אנשים עם בעיות של זיכרון קשב וריכוז.
פונט נגיש מול פונט לא נגיש
במסכים אין באמת אובייקט חי, אלא יש אור שמוקרן אלינו במהירות ובתדרים שונים. המוח נאלץ כל הזמן לנתח את מה שהוא צופה בו על המסך ללא הפסקה בניגוד לחומר מודפס. זאת הסיבה שחייבים להוריד את העיניים מהמסכים אחת לשעה וחצי לכל המאוחר לכמה דקות. הבעיה היום היא כשאנחנו מורידים את העיניים ממסך המחשב אנחנו מפנים אותם אל הסמארטפון.
קחו לדוגמה את התמונה הבאה:
מימין הכתב הוא דיוויד משמאל הוא אריאל. האם אתם שמים לב שכתב דיוויד הוא בעל אלכסונים מרובים ובעל "קוצים" ? ראו בתמונה הבאה למה אני מתכוון.
כאשר יש יותר מדי אותיות המורכבות מאלכסונים ו"קוצים" (מסומן בעיגול אדום), הם חוצים הרבה פיקסלים לא שלמים ואז העין שלנו ממש מתאמצת כדי לקרוא את הכתב. העין שלנו רואה את האות כפי שמופיע בתמונה הבאה.
אתם רואים שאין באמת חדות באות עצמה. דבר זה מעייף מאוד את העין והיא לא תוכל להמשיך כך לאורך זמן.
ההמלצה היא להשתמש בפונטים מסוג סן סריף.