שאלות בנושא: בעלי האתרים

כדי לבדוק אם האתר שלך באמת נגיש, צריך לוודא שהאתר באמת נוח לשימוש גם עבור אנשים עם מוגבלויות. אפשר להשתמש בכלים פשוטים כמו תוסף לדפדפן (למשל WAVE או Lighthouse) שמצביע על בעיות בסיסיות, כמו טקסטים לא ברורים או כפתורים שלא נגישים. תוכל לבדוק גם בעצמך: תנסה להפעיל את האתר רק עם מקלדת (בלי עכבר) ולראות אם הכל עובד ראה את הקישור הבא כדי ללמוד איך לבצע בדיקה מקיפה יותר

ההבדל הוא כמו להעביר סמרטוט בבית או באמת לשטוף את כולו. נגישות חלקית אומרת שבוצעו כמה התאמות – אולי שינו צבעים, אולי הוסיפו קצת תיאורים לתמונות – אבל עדיין יש משתמשים שלא יצליחו להשתמש באתר בצורה מלאה, כמו מי שמסתמכים על מקלדת, עיוורים המשתמשים בתוכנה קוראת מסך. נגישות מלאה לעומת זאת, זו גישה שלמה ומקיפה: כל אדם, עם כל מגבלה – פיזית, חושית או קוגניטיבית – יכול לגלוש באתר, להבין אותו, ולהשתמש בו בלי להיתקע. מעבר לחובה החוקית, נגישות מלאה משדרת מקצועיות, אכפתיות ומאפשרת לך גולשים עם מוגבלות להפוך ללקוחות מרוצים. במילים פשוטות – נגישות חלקית זה לעשות "קצת כדי לסמן וי", ונגישות מלאה זה באמת לפתוח את הדלת לכולם.

בהחלט. כל פעם שמשנים משהו באתר – מוסיפים עמוד, מחליפים עיצוב, מעלים תמונה או תוסף חדש – יש סיכוי שמשהו בהנגשה ייפגע. לכן חשוב לבדוק ולעדכן באופן שוטף, כדי לשמור על חוויית שימוש תקינה לכולם. שווה לבדוק שנגישים את האתר האם השירות כולל תחזוקה לאורך כל השנה.

לא, ממש לא. הנגשה היא לא פרויקט שעושים וסוגרים, אלא תהליך מתמשך. כמו שמתחזקים את האתר מבחינת אבטחה, מהירות או תוכן – ככה גם הנגישות צריכה תחזוקה לאורך זמן. כשמתחזקים באופן קבוע נמנעים מהוצאות גבוהות ומיותרות בדיוק כמו שאתם מתחזקים את הרכב שלכם.

תחזוקה קבועה מונעת בעיות מראש, שומרת על תאימות לחוק, ומבטיחה שכל מבקר באתר – בכל מצב, בכל מכשיר – יוכל להשתמש בו בקלות. זה חוסך תביעות, משדר רצינות, ומגדיל את קהל הלקוחות שיכול באמת ליהנות מהשירות או המוצר שלך.

כדי להתאים צבעים לאתר כך שיעמדו בדרישות הנגישות חשוב להבטיח יחס ניגודיות מספיק בין טקסט לרקע – לפחות 4.5:1 לטקסט רגיל (עד 24 פיקסל) או 3:1 לטקסט גדול (24+ פיסקל). יש להימנע מהסתמכות על צבע בלבד להעברת מידע, ולהעדיף שילובים עם ניגוד חזותי גבוה. מומלץ להשתמש בכלים כמו WebAIM Contrast Checker כדי לבדוק את הניגודיות בפועל, ולבחור מראש פלטות צבעים עם הבדל ברור בין גוונים בהירים וכהים. תמיד חשוב לבדוק את הצבעים גם על גבי רכיבים חיים באתר ולא רק בעיצוב, ולוודא שהשימוש בצבע מתאים גם למשתמשים עם עיוורון צבעים.

שאתם מפרסמים מה נגיש או לא נגיש אצלכם בעסק אתם עוזרים לאנשים עם מוגבלות לתכנן איך להגיע אליכם. למשל, אם אין לכם שירותי נכים ואדם עם מוגבלות בכיסא גלגלים צריך לבוא אליכם ליום שלם – הוא יכול לדעת מראש ולהיערך בהתאם, או לבחור מקום אחר שמתאים לצרכים שלו. הצהרת נגישות ברורה וכנה לא רק מונעת אכזבות ותחושת תסכול, אלא גם יוצרת אמון, מראה שאתם לוקחים אחריות, ושאתם באמת מכבדים את כל הלקוחות שלכם – בלי יוצאים מן הכלל.

הצהרת נגישות כוללת 4 חלקים חשובים: 1. נגישות האתר 2. נגישות פיזית 3. רכז נגישות 4. פערי נגישות (אם ישנם) 5. תאריך עדכון אחרון

אנשי מקצוע בתחום שיודעים את החוקים והתקנות. בנוסף עליהם להכיר לעומק את האופן שבו אנשים עם מוגבלויות שונות גולשים ברשת, להתמצות בטכנולוגיות מסייעות ולדעת להשתמש בהם לעומק.

אם אתה עסק עם 2 סניפים או יותר עליך לקבל אישור ממורשה נגישות שירות. אם אתה עסק אחר אתה יכול להסתמך על אישור של חברת ההנגשה או היועץ שליווה אותך.

לכל אזור או מדינה יש את התקנות שלה. למשל בארה"ב עובדים לפי תקן שנקרא section 508. בישראל מחויבים לתקן הישראלי 5568.

התקן הבין לאומי WCAG מחולק ל3 רמות: A היא רמת הנגשה נמוכה וAAA היא רמת הנגשה מקסימלית. לכל רמה יש הנחיות (סעיפים) המתייחסים לנושאים שונים באתר האינטרנט שלך. בישראל מחויבים לרמה AA ובה נעשו מספר שינויים. למשל בתקן הבינלאומי נגישות בכותרות שייכת לרמה AAA אבל בישראל הורידו אותה לרמה AA.

אם אתם בישראל אז אתם צריכים לעמוד בתקן 5568. אם אתם צריכים לעמוד בתקן של מדינה אחרת אנחנו ממליצים להתייעץ עם מומחה מקומי שמכיר את התקנות ואת הניואנסים השונים.

מרביתם של ההתרעות לפני משפט הנשלחים על ידי עו"ד נסגרים בהסדר בין הצדדים בסכומים של עשרות אלפי שקלים. בנוסף לזה, ישנם לא מעט תביעות שמגיעות גם לבתי משפט על אתרים לא נגישים. רוב התביעות שהגיעו לבתי משפט הם תביעות ייצוגיות (בעיקר משום שתביעות ייצוגיות בנושא נגישות אינם מצריכים תשלום אגרה לבתי משפט).

יש לנו מאמר מצוין על זה שתוכלו לקרוא ולדעת מה עושים במקרה של תביעה או פניה של אדם עם מוגבלות.

לצערינו לא. זה נובע משום שאין 100% נגישות והמחוקק מכיר בזאת. עם זאת המחוקק הבין שמשום שאין 100% נגישות צריך לאפשר לבעל האתר הזדמנות לתקן זאת תוך פרק זמן שלא יאוחר מ60 יום. שימו לב שיש לזה חריגים שעליהם תוכלו לקרוא במאמר כאן

העלויות משתנות בהתאם לסוג ההנגשה שאתה בוחר לבצע. תוכל למצוא טווח מחירים החל מחינם ועד עשרות אלפי שקלים (באתרים גדולים או מורכבים במיוחד אפילו יותר).

אורך תהליך ההנגשה תלוי בעיקר במורכבות של האתר עצמו. זמן העבודה יהיה כשבועיים שלושה (הנגשה מלאה הכוללת התאמות פרטניות ובדיקות בסיוף העבודה.)

לצערנו אנחנו לא מכירים שאלו.

כל מה שישנו באתר אינטרנט חייב להיות נגיש כולל מסמכים טפסי התקשרות, סליקה, צ'טים ושאר הרכיבים שיכולים להימצא באתר.

דפי נחיתה צריכים להיות נגישים. עם זאת ניוזלטרים הנשלחים במייל אינם צריכים להיות.

על פי החקיקה בעל העסק אחראי על הנגישות באתר. בדקו את החוזה שחתמתם אליו מול החברה שבנתה את האתר ותראו על מה הם אחראים בהיבט ההנגשה.

ההבדל המשמעותי ביותר הוא שהתקן אינו יכול לחסות את כלל המקרים ומוגבלויות שישנם. התקן גם לא יוכל לספק התאמה פרטנית ללקוחותיך. אם יש לך הרבה מבקרים באתר והם עם מוגבלות מסוימת – בעזרת חווית משתמש נגישה תוכל לספק להם הרגשה שאתה רואה אותם בהאמת ולא רק מנסה לעמוד בחוק.

כל עסק בישראל ומשרת את הקהל הישראלי חייב בהנגשה עם זאת אם אתה מוכר מתחת 300,000 ב-3 שנים האחרונות יש לך פטור (שימו לב אם אתם בעלי עסק חדש ואין לעסק ותק של 3 שנים לפחות , על פי הנציבות את חייבים להנגיש את האתר שלכם.)

החובה להנגשה אינה תלויה באיזה מידע או שירות נמצא באתר אלא בגודל העסק (לעסקים זעירים ועסקים קטנים ייתכן שקיים פטור מסיבות כלכליות)

התשובה הפשוטה כן.

כל האתר שעולה לאוויר חייב להיות נגיש מרגע עלייתו לאוויר. אם אתה בונה או משדרג את האתר שלך אתה חייב לוודא שהאתר נגיש לפני פרסומו לציבור.

ישנם 4 קבוצות עיקריות של מוגבלויות: 1. מוגבלות בתנועה 2. מוגבלות בשמיעה 3. מוגבלות בראיה 4. מוגבלות קוגניטיבית

סרטונים חייבים להיות נגישים. הנגשה של סרטונים מתחלקת ל- 2: 1. כתוביות לסרטון 2. הנגשה של כפתורי הנגן של סרטון. אם אתה משתמש בשירותי יוטיוב, ווימו וכדומה – דע לרוב שכפתורי הנגן נגישים אבל שתצטרך לדאוג לכתוביות.

מסמכים חייבים להיות נגישים על פי התקן הישראלי 5568 חלק 2. שימו לב כי גם אם יש להם מסמכים שמתחוללים דינמית חייבים להיות נגישים גם כן.

בראש ובראשונה האחריות היא שלך. בדוק את הסכם שלך מול חברת ההנגשה תראה אם הוא כולל גם טיפול בשינויים ובדיקות תקופתיות.

בהחלט שימו לב שגם שירותים צד ג' חייבים להיות נגישים כגון סליקה.

כל מידע הקיים באתר חייב להיות נגיש.

כיום מוצעים לציבור 3 סוגי פתרונות לנושא ההנגשה לא כולם עונים לדרישות החוק: 1. הנגשה בקוד המקור של האתר – זהו הפתרון האיכותי ביותר אבל גם היקר ביותר משום שמדובר בשעות רבות של פיתוח וליווי מקצועי 2. תוספים חינמיים או אוטומטיים (חלקם מבוססים AI) – מדובר בפתרונות שנועדו להוזיל לעסקים את העלות של ההנגשה. לא מדובר בפתרון שעונה על כלל הדרישות החוק ולרוב נמכר בהטעיה ובאמירה שזה מקנה לך הגנה ואם ישנם ליקויים תוכל לתקן אותם עד 60 יום. דעו כי זה לא נכון. רק אתרים שהונגשו כחוק ובאופן מלא יכולים להשתמש בהגנה זו. 3. הנגשה מלאה באמצעות תוסף – הנגשה מלאה על פי התקנות

כמי שעוקבים מקרוב אחרי תביעות יצוגיות בבתי משפט הבנו שהם בוחנים את העבודה לפי שני שיקולים עיקריים: 1. מבחן המאמץ הסביר – מה עשה בעל העסק כדי להנגיש את האתר. האם הוא שם רק תוסף חינמי או אוטומטי אבל לא ביצע בדיקות כדי לוודא שהכל נגיש או שהוא לקח חברת הנגשה מקצועית שבצעה עבורו התאמות פרטניות בהתאם לקוד האתר. 2. האם אדם עם מוגבלות (לרוב עיוורים) יכול להשתמש באתר ולקבל את השירות באופן עצמאי. אלו נקודות חשובות משום שהם מראות את היחס של בעל העסק לאנשים עם מוגבלות והדבר מסייע מאוד בלהדוף את התביעות.

לא. זאת אחת מהטעיות הנפוצות ביותר. גם המחוקק הבין את זה בתחילת דרכה של החקיקה ולכן קבע המחוקק שיש עד 60 יום לתקן ליקויים בהנחה והנגשתם את המקסימום. הסיבות שבגללם אין 100% נגישות הם שהאתרים משתנים ומתעדכנים קבוע, לא ניתן לממש את התקן בכל 100% שלו ברמה הטכנית, לאנשים עם יותר ממגבלה אחת ישנם קשיים רבים שלא את כולם לפתור ברמה התכנותית.

כן. כ-30% מדרישות התקנות הנגישות הם זהות לדרישות של גוגל. למשל לשמור על היררכיה בכותרות, תיאורים לתמונות, תיאור לעמוד ועוד.

בהחלט. אם הנגשת את האתר באמצעות חברת הנגשה כלשהי בקש ממנה אישור שהיא ביצעה את ההנגשה כחוק. קח בחשבון שהאישור יהיה תקף רק לאותו היום בו היא סיימה להנגיש את האתר. אם תרצה שחברה חיצונית תבדוק אז תדע שתוכל לפנות אלינו ונבצע בדיקה מקיפה לאתר. האם הכל יהיה תקין אז כמובן שתקבל אישור חתום לפי דרישות הנציבות לשיוויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות

אכן כן. לפי התקנות יש להנגיש את המידע שברשתות בהתאם לאפשרויות שהרשת החברתית מאפשרת.

מבחינת התקנות כל אתר רספונסיבי או לא חייב בהנגשה. היתרון בהנגשת אתר רספונסיבי הוא שרוב ההנגשה שביצעתם למסך רחב יחול על המסך הקטן.

אנחנו ממליצים להתחיל קודם כל באזורים שפתוחים לכולם כדי לצמצם את החשיפה לתביעה. מיד לאחר מכן להנגיש את האזור האישי. אם האזור הוא גדול מאוד או מורכב תתחילו בדברים שקל ליישם ותמשיכו משם.

הנגשה היא עולם שלם ומורכב מאוד ולכן התקן WCAG חילק את הקושי לפי מורכבות רמת הביצוע. רמה A היא הרמה הקלה ביותר ורמה AAA היא המורכבת ביותר. בישראל אנחנו צריכים להגיע לרמה AA.

בהחלט אפשרי. תיאור לתמונות וקישורים זה משהו שהוא פשוט להנגיש. תנו תיאור שמסביר את המסר (לא את מה שיש בתמונה) לכל תמונה וקישור. אם אתם לא יודעים איך תתייעצו עם מי שבנה את האתר.

כאשר יש רכיבי צד ג' יש לפנות אליהם ולבקש מהם גרסה נגישה.

הדבר הכי חשוב לבדוק הוא שהתוצרים הם נגישים. אם הם לא יכולים לתת מוצר נגיש באופן מלא, בדקו מה הם כן יכולים לספק. בנוסף תבקשו אישור מפורש שכתוב בו שהמערכת או התוצר נמסרו נגישים בתאריך XX/YY. אם התוצר לא יכול להיות נגיש בדקו מבעוד מועד מהם האפשרויות להנגיש אותו. זכרו המוצר צריך להיות נגיש לפני העלה לאויר.

התקן מבקש לבצע בדיקות נגישות אחת ל- 5 שנים לכלל היבטי החברה – פיזי, שירותי ודיגיטלי. משום שאתר אינטרנט הוא דינמי מתעדכן באופן תדיר אנחנו ממליצים לבצע בדיקות אחת לחצי שנה או שנה תלוי בכמות העדכונים החודשיים.

בהחלט. שימו לב שרכיבים אלו הם קריטיים לצורך קבלת השירות ואי הנגשתם מפר את העיקרון של החוק שאומר שהשירות צריך להיות שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.

כל עוד היא לא קבלה פטור כלכלי היא צריכה להנגיש את האתר שלה.

כן והכל בהתאם לאפשרויות הניתנות ברשתות החברתיות.

ההתאמות העיקריות הם: 1. שיהיה אפשר להגיע ולהפעיל כל דבר באתר עם מקלדת 2. שלכל תמונה שמעבירה מסר חשוב יהיה תיאור 3. לכל קישור יהיה הסבר לאן הוא מעביר 4. שהודעות השגיאה בטפסים יהיו מושמעות בתוכנה לעיוורים. 5. שמרו על היררכיית הכותרות

הנגשה היא משהו שכל הזמן צריך לתחזק אחרת הבעיות יצטברו והעלות של התיקונים תעלה משמעותית על עלות התחזוקה.

חשוב מאוד לפתח מודעות לנושא ולבצע הכשרות בהתאם לתפקידים של האנשים. למשל מי שכותב תכנים חשוב שידע איך לעלות אותם נגישים. מפתחים חשוב שידעו איך לפתח נגיש. שירות הלקוחות חשוב שידע לתת מענה לפניות של אנשים עם מוגבלות וכדומה.

הצהרת נגישות מתייחסת לכלל היבטי העסק ויש לשלב בתוכה את הכל. שזה אומר מה נעשה בהנגשה הפיזית, הדיגיטלית והשירותית שיש בעסק. מהו רכז הנגישות ואם ישנם אזורים או חלקים בעסק שאינם נגישים.

כן אבל אין בישראל תקן מסודר וברור להנגשת אפליקציות. התקנות אומרות שאם אין תקן יש לעבוד לפי הנחיות של התקן להנגשת אתרים. הנציבות אמרה בנוסף שיש לעבוד ולהנגיש בהתאם להנחיות נגישות של מערכת ההפעלה (אפל, גוגל)

לפי סעיף 35 ג' צריך להנגיש אפליקציות.

אם האתר הוא פונה לקהל ישראלי אבל בשפות שונות, יש להנגיש את האתר בכל השפות.

בעיקרון קוד סליקה הוא שייך לחברת הסליקה והוא באחריותו אבל לעיתים חברת הסליקה מאפשרת לבעל העסק לכתוב את טופס הסליקה בעצמו. במקרה זה האחריות היא משותפת. בכל מקרה יש לוודא שהתוצר נגיש.

הנגשת האתר תלויה במיומנות וברמת הידע של צוות הפיתוח. אתר תדמית או אתר תוכן זה יכול לקחת כ-3-7 ימים. אתר חנות סטנדרטי ייקח כשבוע עד 3 שבועות. אתר מורכב יותר זה כבר תלוי במורכבות. ככל שישנם יותר אוטומציות לבעיות הנפוצות כך זמן ההנגשה מתקצר.

המשמעות הפשוטה היא שזו עברה על חוק וניתן לנקות נגד המפרים סנקציות אזרחיות או פליליות/ מנהלתיות. למשל הוצאת צו נגישות המורה על תיקון הליקויים שהנציבות מצאה. הפרה של הצו יכולה לגרום לקנס של יותר מ-70,000 ₪. במסלול האזרחי ניתן יהיה לתבוע את בעלי העסק בתביעה פרטית עד 50,000 ₪ או בתביעה ייצוגית שזה בדרך כלל מתחיל בכ-1,000,000 ₪ ומעלה.

קיימים פתרונות אוטומטיים אבל הם לא מספקים בדיקות או אישורים לתקינות האתר וכחלק מהתנאי השימוש עליך לוודא שהכל תקין ואם לא להשלים את השאר. אם אתה בקיא ויכול לסיים את ההנגשה אז אולי זה הפיתרון המתאים עבורך. עבור רובם פתרונות אוטומטיים אינם מאפשרים להם לישון בשקט ואינם עומדים בתקנות באופן מלא.

שאלה מצוינת ראשית המליץ לבדוק את המחירים שלנו איתנו כי אני משוחד. ועכשיו למה שקורה בשוק. שימו לב שאנחנו מתייחסים כאן רק להנגשה מלאה על פי התקנות ולא להנגשה אוטומטית או חלקית. הנגשת אתר מרכיבה את הרכיבים הבאים תשתית, תוכן, קבצים, שינויים עתידיים, עדכוני תוכן שוטפים. בדרך כלל יהיה גם רישוי שנתי על השימוש ברכיב הנגישות. העלות תהיה הנגשה ראשונית כ2,500 ₪ ומעלה. רישוי שנתי יעלה כ1,200 ₪. תחזוקה שוטפת תהיה לפי שעות העבודה בעלות ממוצעת של 350 ₪ לשעה. שינויים באתר – זה תלוי בשינויים עצמם. ואחרון ולא חביב הוא בנייה מחדש של האתר שזה בדרך כלל יעלה לכם בהצעת מחיר חדשה. אנחנו ממש ממליצים שתבדקו אותנו.

לא. עליכם להיערך לנושא ההנגשה מבעוד מועד. עליכם להיות נגישים מרגע עליית האתר לאוויר

ישנו פטור טכנולוגי אבל למרבית האתרים זה לא רלוונטי. אם העלויות כבדות עליכם ישנה אפשרות לקבל פטור עקב נטל כלכלי. חפשו באתר שלנו את המילה פטור ותמצאו מאמר שמסביר בדיוק מה ואיך לקבל את הפטור.

מאוד קשה לדעת מי עם מוגבלות שגולש באתר שלכם. ייתכן שלחברת ההנגשה ישנם נתונים.

במקרה שכזה אנחנו ממליצים לקחת מומחה שילווה את הנגשת האתר או לכל הפחות יבדוק אותו וייתן לכם רשימה של ליקויים שחברת הפיתוח צריכה לתקן.

לא אמור. הנגשה משפרת את השימוש באתר ומספקת חווית משתמש טובה יותר עבור כולם.

האחריות הישירה היא של בעל העסק. אם בעל העסק שכר שירותים של חברה להנגשה או מינה מי מטעמו אז האחריות היא גם עליהם. חשוב מאוד לבדוק בדיוק מה המחויבות כלפיכם של חברת ההנגשה.

לא. הם לא אחראים. תמיד האחריות תהיה שייכת לבעל האתר שאליה הוא יכול תמיד לגרור כצד ג' את מי שהוא שכר לבצע את ההנגשה וכמובן בהתאם לחוזה שהוא חתם עליו מולם.

הנגשה חלקית או בסיסית היא עילה לתביעה ישירה ואינה מקנה לך הנגשת 60 הימים.

ישנו תוסף לדפדפן שנקרא WAVE ACCESSIBILITY המאפשר לבדוק את רמת הנגישות של האתר.

אם הנגשת את האתר כראוי (לא הנגשה חינמית, חלקית או אוטומטית) אז התקנות מאפשרות לך לתקן את הליקויים עד 60 ימים מרקע הדיווח. שימו לב אם מדובר בליקויים שמונעים רכישה של שירות או מוצר התלוי בזמן כמו לא ניתן לרכוש טיסה לסוף שבוע או מבצע שעתיד להיגמר בקרוב אז אליכם לספק לו פתרון שיאפשר לו לקבל את מה שהוא רצה. בנושף במקרים אלו ודומיהם יש לכם 3 שבועות לתקן את הליקויים ולא עד 60 יום.

לא. החוק עצמו מגדיר נגישות רק באם היא ניתנת באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי. הדגש כאן הוא על עצמאי.

ההגדרה על פי החוק היא "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי".

הכל תלוי באופן שבו חברת ההנגשה עובדת. תמיד מומלץ לעבוד על סביבת בדיקות כדי להימנע מבעיות שעלולות לפגוע באתר.

ישנם הרבה מאוד הבדלים ומאוד חשוב לשאול את השאלות הנכונות כדי שתוכלו לדעת שבחרתם נכון. הכנו לכם רשימת שאלות בעמוד הבית שתוכלו לשאול את חברת ההנגשה לפני חתימה על החוזה מולם. אל תשכחו לשאול גם אותנו.

כל חברה יש צורת עבודה אחרת ולא תמיד היא כוללת הנגשה מלאה לפי התקנות. מאוד חשוב לשים לב מה באמת החברה מציעה. אם זה הנגשה אוטומטית או חלקית אנחנו מציעים לדלג עליהם ולא להסתכן בתביעה.

פרסומות כפי שמוגדרות בחוק התקשורת אינם צריכות להיות מונגשות לפי תקנות נגישות השירות.

קשה מאוד לדעת באיזו תדירות והאם זה יקרה לכם. קחו בחשבון שברגע שמגיעה פניה מעורך דין כנראה אל תצליחו להוריד אותו מהגב שלכם. מרבית הפניות מעורכי דין נסגרות בהסדר כספי שנע בין כמה אלפים לכמה עשרות אלפים.

אין תו תקן לנגישות האתר או כל דבר אחר שיהווה תחליף לזה. הנגשה תלווה את כל חיי האתר. אנחנו ממליצים לכם לבקש אישור מחברת ההנגשה שהכל בוצע כראוי ובהתאם לתקנות.

ההנחיות להנגשת אתר זהות כלל האתרים. ההבדל העיקרי שבאתר שהוא חנות ישנם הרבה מאוד דברים לבדוק. לדוגמה באתר חנות יש יותר פופ-אפים, תמונות, תהליכים בתוך האתר.

בקצרה לא. משום שאולי האתר נראה דומה או אפילו זהה אבל הקוד מאחורה שונה. מעבר לזה גם התכנים והתמונות שונות

כל מה שבאתר צריך להיות נגיש אלא אם קבלתם פטור טכנולוגי עבור אזור מסוים באתר.

עדין צריך להנגיש. אנחנו ממליצים במקרים שאינם סטנדרט להתייעץ עם מומחה. אנחנו נשמח מאוד לעזור לכם.

תלוי איך ההנגשה מתבצעת. אם היא מתבצעת בקוד המקור אז אין סיבה שהיא תאט את האתר. אם זה רכיב חיצוני אז תתכן האטה באתר. בדקו עם החברה מספקת לכם את הרכיב.

ממליצים לך לקרוא את המאמר הבא שעוסק בדיוק בזה. המאמר מסביר ומפרט אלו שאלות כדי לשאול ואלו "מלכודות" נפוצות קיימות בתחום

בתקנות לא קבוע הטבות כלשהן אבל החזרי מס כקבוע בגין הוצאות העסק ניתן לקבל כרגיל.

אם המערכת אליה הם מעלים את התוכן היא פרי פיתוח של החברה או שיש באפשרותך לבצע שינויים בקוד המערכת – עליך לספק ללקוחות את האפשרות לעלות תוכן נגיש. למשל אם הם יכולים לעלות תמונה עליך להוסיף אפשרות לתת תיאור לתמונה. אם המערכת היא לא בשליטתך עליך להתייעץ עם מורשה נגישות שירות או מומחה מה כדאי לעשות. אנחנו נשמח לעזור בזה.

עליך להתייעץ עם מורשה נגישות שירות או מומחה מה כדאי לעשות. אנחנו נשמח לעזור בזה. ייתכן שאתה צריך להגיש בקשה לפטור טכנולוגי.

לא כל תמונה אלא רק תמונות שמעבירות מסר צריכות תיאור.

קודם כל לגודל האתר אין השפעה על הצורך בהנגשה. השקעה בנגישות לא חייבת להיות רק בגלל עמידה בחוק. השקעה בנגישות תסייע להגדיל את קהל היעד שלך, שיפור הקידום במנועי החיפוש, שיפור התדמית ואחריות החברתית.

אין הבדל . הדרישות זהות.

אין כל סתירה בין השתיים. אתר נגיש יכול להיות יפיפה באותה המידה.

אין צורך. התקן מכיר בחשיבות המיתוג שבעלי העסקים משקיעים במותגים שלהם ולכן נאמר במפורש שלוגואיים וסממנים מיתוגיים לא צריכים להשתנות. אנחנו תמיד נמליץ בעת יצירת מיתוג חדש לקחת בחשבון את נושא ההנגשה ולבחור מראש אלמנטים שיחשבו נגישים יותר.

תלוי בסוג השירות שאתה לוקח. חלק מהחברות מבצעות תחזוקה חודשית קבועה. חלק מהחברות מנגישות את האתר כפרויקט שאחריו הם ממשיכות אלאה.

צריך לקחת כמה שיותר פרטים מגולש שאומר שהאתר לא נגיש. בקשו את הפרטים הבאים ותעבירו לחברת ההנגשה או לחברת הפיתוח שיבדקו לעומק. 1. תיאור הבעיה 2. מה ניסיתם לבצע? 3. באיזה עמוד הייתם? 4. סוג וגרסת הדפדפן מערכת הפעלה וגרסה 5. סוג הטכנולוגיה המסייעת (אם השתמשתם) אנחנו גם ממליצים לבצע בדיקה מקיפה של האתר כדי לוודא שאין בעיות נוספות. כדי ללמוד עוד לחץ כאן

כן. נגישות מעבר למינימום יוצרת חוויית משתמש טובה יותר לכלל הגולשים, פותחת את האתר ליותר קהלים, מקודמת יותר בגוגל, מחזקת את המותג ומפחיתה סיכונים משפטיים.

נגישות לאנשים עם מוגבלויות ואתר ידידותי למשתמש הם שני מושגים קרובים אך שונים מהותית: אתר ידידותי למשתמש מתמקד בחוויית משתמש מיטבית עבור האדם הממוצע. המטרה היא לוודא שכל אדם יוכל לנווט באתר בקלות, למצוא מידע במהירות ולבצע פעולות כמו רכישה או מילוי טפסים בצורה פשוטה ואינטואיטיבית. זה מתייחס לעיצוב נוח, מבנה הגיוני, מהירות טעינה ראויה וממשק נעים לעין. נגישות לאנשים עם מוגבלויות מתמקדת ספציפית בהסרת מחסומים שמונעים מאנשים עם מוגבלויות שונות להשתמש באתר. זה כולל פתרונות טכניים וספציפיים כמו: · תיאורי טקסט חלופיים לתמונות עבור אנשים עם לקויות ראייה · אפשרות לניווט מלא באמצעות מקלדת עבור אנשים שאינם יכולים להשתמש בעכבר · הקפדה על ניגודיות צבעים מספקת עבור אנשים עם לקויות ראייה · תמיכה לעיוורים · כתוביות לסרטונים עבור אנשים עם לקויות שמיעה הנגישות מבטיחה שהמידע והפונקציונליות של האתר זמינים לכל אדם, ללא קשר למוגבלות שלו, בעוד שידידותיות למשתמש עוסקת בשיפור החוויה הכללית עבור כלל המשתמשים. אתר יכול להיות מאוד ידידותי למשתמש הממוצע אך בלתי נגיש לחלוטין עבור אדם עם מוגבלות, ולהפך - אתר יכול לעמוד בכל דרישות הנגישות הטכניות אך להיות מסורבל ולא אינטואיטיבי עבור המשתמש הרגיל.

בראש ובראשונה כי ישנה חובה חוקית. שנית אתרים נגישים מקודמים טוב יותר בגוגל. שלישית תוכל לצור יתרון תחרותי על מתחריך בכך שתהפוך אותם לחלק מקהל היעד שלך.

האמת שאנחנו לא יודעים אבל אם העסק שלך נגיש תוכל לצור לך קהל יעד חדש שכמעט ולא פונים אליו המתחרים שלך. אנשים עם מוגבלות מאוד מפרגנים לעסקים נגישים וממליצים עליהם.

על פי התקן הישראלי 5568 חלק 2 – מסמכים צריכים להיות מונגשים בהתאם לכללי התוכנה שיצרה או ערכה את המסמך.

הגוף הממונה על החקיקה הוא הנציבות לשיוויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות. הגוף הזה נמצא תחת משרד המשפטים

העלויות ינועו בטווח של כמה מאות ועד עשרות אלפי שקלים. הכל תלוי במורכבות האתר, מיומנות החברה שמנגישה, אזורים בעייתיים וכדומה. אצלינו תמצע מחיר הוגן מאוד. נסה אותנו.

נסו ללחוץ על כפתור הטאב במקלדת – האם אתם מצליחים לנווט לכל מקום באתר גם לתתי התפריטים? האם אתם מצליחים להבין איכן אתם נמצאים באתר? האם אתם מצליחים בלחיצה על אנטר להפעיל את הכפתורים באתר כמו עם עכבר? זוהי דוגמה בפשוטה לבדיקה שאנחנו מבצעים. כשבודקת את האתר בודקים את הקוד, את הניווט עם מקלדת, את השימוש של עיוור באתר, עוברים על סעיפי התקן ובודקים שכל הדרישות נמצאות באתר וכודמה.

אין חובה להצהיר למישהו שהאתר נגיש. כיום ההנחה היא שהאתר נגיש ועומד בדרישות.

אין גורם המעניק תו נגישות. למעשה תו נגישות לא קיים. תמיד תוכלו לפנות למי שהנגיש לכם את האתר ולבקש ממנו אישור כתוב שהעבודה בוצעה כמו שצריך.

אין חובה להתקין סרגל נגישות. ניתן לבנות את האתר נגיש מראש ובכך לחסוך את "רכיב הנגישות".

כן. לא משנה על איזה סוג שרת האתר מאוחסן הוא צריך להיות נגיש.

לא.

שאלה טובה. אם אתם עסק הרשום בישראל אז בוודאי. אם אתם עסק שאינו רשום בישראל הנושא מצריך בדיקה.

לא. כדי שאתר יהיה חייב בהנגשה הוא צריך לפנות לקהל ישראלי.

בהחלט.

כל עוד השירות מוגדר כשירות ציבורי על פי התקנות אז כן.

אם החלק הנגיש הוא לא חלק עיקרי באתר ואינו מונע את קבלת השירות אז במקרה שכזה יש להגיש בקשה לפטור ולהציע חלופה נגישה לאותו מידע שאינו נגיש. אם החלק שאינו נגיש משמש חסם לקבלת השירות למשל יש לי חנות והסליקה אינה נגישה אז יש כאן בעיה מהותית המצריכה בדיקה מעמיקה. אנחנו ממליצים לפנות למורשה נגישות שירות ולהתייעץ עמו או לבצע פנייה לנציבות לשיויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות.

פרסומת כפי שהיא מוגדרת על פי חוק התקשורת אינה צריכה להיות מונגשת.

כיום יש תאימות ממש גבוהה בין התוכנות השונות. כלומר אם בדקתם על קורא מסך מסוג NVDA אז התאימות לסוגים אחרים כדוגמת JAWS תהיה בכ- 95%.