חשוב שאפשר יהיה באמת ללחוץ עליהם
כשמעצבים ממשק משתמש, קל להתמקד באסתטיקה, בגודל הטקסט או בפריסה הכללית – אבל אחד הדברים הקריטיים ביותר לחוויית שימוש נגישה הוא פשוט:
גודל הלחיץ של כפתורים וקישורים.
למה זה כל כך חשוב?
לא כל המשתמשים מצוידים בדיוק מוטורי מושלם:
- אנשים עם פרקינסון קל מתקשים לשלוט בתנועה מדויקת של העכבר.
- מבוגרים עלולים ללחוץ בטעות ליד.
- ילדים לוחצים באצבע במקום בסמן.
- ובסמארטפונים – האצבע היא העכבר החדש.
תארו לכם אדם שמנסה ללחוץ על קישור קטן – והלינק כל כך זעיר שהוא מפספס שוב ושוב.
פעולה פשוטה כמו לחיצה על "שלח טופס" יכולה להפוך למשימה מתסכלת ומעייפת.
אבל כשאנחנו מרחיבים את שטח הלחיצה, אנחנו לא רק פותרים בעיה – אנחנו מונעים אותה מראש.
מה כדאי לעשות בפועל?
- שטח לחיץ מינימלי מומלץ: לפחות 44x44 פיקסלים (לפי הנחיות WCAG 2.1).
- ודאו שהריווח סביב האלמנט לא חוסם את הלחיצה.
- השתמשו ב־padding חכם – לא רק font-size.
- שמרו על ניגוד ברור ונראות גבוהה של הכפתור או הקישור.
- אפשרו לחיצה נוחה גם על מכשירים עם מסך מגע.
דוגמה מעשית:
אם יש לכם אייקון קטן (כמו "X" לסגירת חלון), אל תצפו מהמשתמש ללחוץ בדיוק עליו – שימו סביבו שטח לחיץ נרחב, אפילו שקוף, כדי להבטיח הצלחה בלחיצה.