כאשר מדברים על נגישות אתרים, לרוב מתייחסים לאתרים ישראליים או כאלה שמשרתים את הציבור המקומי. אך מה קורה כשמדובר בעסק בינלאומי? האם חנות אונליין שפונה לשוק הגלובלי צריכה להנגיש את האתר שלה לפי החוק בישראל?
ובכלל, האם עסק בינלאומי באמת מחויב בהנגשה? התשובה מורכבת, ותלויה בעיקר בשאלה אחת: מי הקהל של העסק? אם בין לקוחותיו של האתר יש גם קהל ישראלי, ולו באופן חלקי – יש חובה להנגיש את האתר בהתאם לחוק הישראלי. לעומת זאת, אם מדובר בפלטפורמה שלא פונה כלל לקהל הישראלי – החובה מתבטלת, או משתנה לפי התקנות במדינת היעד.
מתי אתר שנחשב בינלאומי מחויב בהנגשה לפי החוק הישראלי?
לפי החוק, אתר אינטרנט חייב להיות נגיש אם הוא משרת את הציבור בישראל.
המשמעות היא שגם אם האתר יושב על דומיין בינלאומי, אך מציע מוצרים או שירותים שרלוונטיים לישראלים – עליו לעמוד בדרישות הנגישות.
כך למשל, אם עסק מוכר נעליים אונליין ושולח גם לישראל, או מפעיל ממשק בעברית, הרי שהוא מחויב להנגיש את האתר. לעומת זאת, אם מדובר באתר שמוכר אך ורק שירותים לאזרחים אמריקאיים כדוגמה, כמו קו טלפון מקומי בארה״ב או ביטוח רפואי אמריקאי – לא תהיה עליו החובה לפי החוק הישראלי.
הקריטריון המרכזי הוא אם השירות, התוכן או המוצר פונים בפועל לקהל בישראל. זה לא תמיד תלוי בשפה או בדומיין, אלא באופי השירות ובשאלת הנגישות של המשתמשים בישראל (למשל, דמיינו אתר לציבור ישראלי-אמריקאי דובר עברית, והאתר פונה אך ורק לישראלים בארה"ב).
דוגמה כדי לסבר את האוזן
בואו נתייחס למשל לאתר שמטרתו למכור כרטיסי סים לתיירים שמגיעים לישראל.
נשוב ונאמר, מדובר באתר שמוכר כרטיסי סים לישראל, אך ורק לקהל תיירים. מדובר באתר שמכוון למי שיגיע לישראל בקרוב, ולא לישראלים עצמם. במקרה כזה, כיוון שאין קהל ישראלי שצורך את השירות, ניתן להבין שהחובה להנגיש את האתר לפי החוק הישראלי לא חלה.
מה אומר החוק במדינות אחרות?
עסק שפונה לקהלים מחוץ לישראל מחויב לפעול לפי הרגולציה המקומית באותה מדינה.
כך למשל, בארצות הברית יש תקנות מחייבות להנגשת אתרי אינטרנט, בעיקר אם מדובר בעסקים שעובדים עם הממשל הפדרלי. שם תקף תקן הנגישות Section 508 – שמחייב להנגיש כל אתר או ממשק שמשתלב בעבודה מול גורמים ממשלתיים.
במדינות אירופה לעיתים חלות דרישות נוקשות עוד יותר – במיוחד במדינות כמו גרמניה או הולנד. ישנה לעתים תפישה מוטעית על-פיה נגישות זה 'קטע ישראלי'. חשוב להבין שעסק בינלאומי אינו פטור מהנגשה – הוא פשוט כפוף לרגולציה המקומית של השוק בו הוא פועל.
אם אתם מתכננים להתרחב לחו״ל, חשוב מאוד לבדוק מהי חובת ההנגשה במדינת היעד, ולהתייעץ עם מומחה נגישות מקומי שילווה אתכם בתהליך.
האם כדאי להנגיש אתר אינטרנט גם אם אין חובה?
יש לכם אתר בינלאומי, ואתם לא מחויבים על-פי חוק בהנגשה? כאן חשוב להבחין בין חובה חוקית לבין אחריות עסקית ומוסרית.
גם אם אין חוק מחייב, הרי שהנגשה בסיסית תפתח את הדלת בפני קהל רחב יותר. מדובר בגולשים עם לקויות שונות – שמתקשים לצרוך תוכן באינטרנט כשהוא לא מותאם עבורם. אתר מונגש משרת טוב יותר גם את מי שאין לו מוגבלות – עם ניווט נוח, טקסטים ברורים ונגישות מובנית מכל מכשיר.
בנוסף, מנועי החיפוש מעדיפים במידה מסוימת אתרים נגישים כיוון שהם שומרים על היררכיית טקסט טובה וחוויית משתמש שקולעת לכל הגולשים; דבר עשוי לתרום לדירוג בגוגל ובמנועי הבינה המלאכותית.
עבור אתר בינלאומי – נגישות יכולה להיות יתרון תחרותי מובהק.
איך מתחילים להנגיש אתר בינלאומי?
פונים למומחי נגישות אתרים שבקיאים בהנגשת אתרים בחו"ל.
ובנימה זו, ברוכים הבאים לאתרנו. אנחנו ב-USER A נשמח לספק לכם שירות מקצועי ולבחון את האתר המיועד להנגשה. הצוות המקצועי שלנו מביא איתו ניסיון רב בהנגשת אתרים בזירה המקומית והבינ"ל, ומספק מעטפת כוללת להנגשה ידנית ואוטומטית.