במסגרת העבודה השוטפת מול עסקים, עלה מקרה מעניין שממחיש עד כמה חשוב להכיר לעומק את דרישות הנציבות בכל הקשור להצהרת נגישות.
פנתה אלינו חברה המונה שישה עובדים בלבד. במסגרת הכנת הצהרת הנגישות לאתר, רכז הנגישות מטעמם סירב לרשום את מספר הטלפון הנייד שלו בהצהרה, והסכים לציין כתובת מייל בלבד. השאלה שעלתה הייתה פשוטה: האם הדבר מותר?
מה קובעת הנציבות בנושא פרטי יצירת קשר?
התשובה ברורה: לא.
על פי הנציבות, חובה לרשום כמה מקורות ליצירת קשר, על מנת לכלול כמה שיותר אנשים עם מוגבלות. מטרת הדרישה היא לאפשר לכל אדם לבחור את דרך התקשורת הנוחה והנגישה עבורו.
כאשר מציינים רק כתובת מייל, עלולים להיווצר מצבים שבהם אדם עם מוגבלות לא יוכל ליצור קשר בצורה יעילה. לדוגמה, אדם עיוור שאינו שולט בטכנולוגיה או מתקשה בהתנהלות מול דואר אלקטרוני. באותה מידה, גם אנשים מבוגרים שאין ברשותם כלל כתובת מייל עלולים להיתקל בקושי.
לכן, אין להסתפק בערוץ תקשורת אחד בלבד.
האם חובה לפרסם מספר טלפון נייד של אחראי הנגישות בהצהרת הנגישות?
לא.
אין חובה לפרסם מספר טלפון נייד אישי. ניתן לרשום מספר טלפון משרדי. הדרישה המרכזית היא שמספר הטלפון יהיה זמין בשעות העבודה המקובלות של העסק, כך שניתן יהיה ליצור קשר ולדבר עם גורם אנושי.
העיקרון המנחה הוא נגישות אמיתית ולא פורמלית בלבד. כלומר, לא די בפרסום כתובת מייל כדי לעמוד בדרישות. יש לאפשר גם פנייה טלפונית, כדי להבטיח שכל אדם יוכל לקבל מענה.
לסיכום
מקרה הבוחן הזה מדגיש נקודה חשובה: גם עסקים קטנים, גם כאשר מדובר בצוות מצומצם של שישה עובדים, מחויבים לעמוד בדרישות הנציבות במלואן. הצהרת נגישות איננה מסמך טכני בלבד, אלא כלי שמטרתו להבטיח שכל אדם יוכל לפנות לעסק בצורה נגישה ושוויונית.
