שאלות בנושא: חקיקה ותקנות

סעיף 1: הגדרות סעיף 29: התאמות נגישות למידע.​ - לכל אדם עם מוגבלות זכאי לדרוש הנגשה פרטנית של המידע בהתאם לצרכיו סעיף 34: פרסום התאמות הנגישות שבוצעו.​ סעיף 35: הנגשת שירותי אינטרנט.​ סעיף 36: התאמות במוקדי חירום טלפוניים.​ סעיף 87: יידוע צוות העובדים בחובות על פי החוק . סעיף 91: חובת מינוי רכז נגישות.​ סעיף 93: ביצוע בדיקה.​

https://www.nevo.co.il/law_html/law01/500_865.htm

מקום פתוח לציבור או מקום שניתן בו שירות ציבורי – לרבות עסק, מוסד ציבורי, מוסד חינוכי, בנק, רשות מקומית ועוד.

שירות שמסופק לציבור הרחב – באופן מסחרי, ממשלתי או פרטי – כולל שירותי בריאות, בנקאות, ביטוח, חינוך, תחבורה ועוד.

אדם עם ליקוי פיזי, נפשי, שכלי או חושי, קבוע או זמני, שמגביל תפקוד מהותי בחיי היום־יום.

כל מי שמספק שירות לציבור – באופן ישיר או עקיף, כולל דרך אתר אינטרנט, מוקד טלפוני, או פרונטלית.

כן, כל עוד הוא נותן שירות לציבור (גם אם הוא עסק פרטי).

ההבדל בניהם הוא שמקום ציבורי הוא המרחב הפיזי בעוד ששירות ציבורי הוא מה שמסופק באותו מקום או בכל אמצעי אחר.

חוקים מגדירים את המהות והמטרה בעוד שתקנות מפרטות כדי ליישם את החוק

כל פעולה או שינוי שנועד לאפשר גישה ושימוש שוויוני לאנשים עם מוגבלות. למשל מעבר רחב לכיסאות גלגלים מסמכים מודפסים בכתב ברייל ועוד

כן, סעיף 35 מחייב הנגשת שירותי אינטרנט.

הנגשת מידע היא התאמת המידע כך אדם עם מוגבלות יוכל להבין, לגשת ולהשתמש במידע הניתן במסגרת השירות.

כן.

בדיקה שנעשית על-ידי מומחה מוסמך הנקרא מורשה נגישות השירות במטרה לבדוק שהנגישות בעסק עומדת בדרישות נגישות

אדם שתפקידו לרכז את פעולות ההנגשה בארגון, לוודא ביצוע התאמות ולשמש כתובת לפניות.

על פי התקנות בסעיף 91 סעיף ב 1 רק עובד יכול להיות רכז נגישות "ככל האפשר, עובד בתפקיד ניהולי או ככל האפשר עובד שעבר הכשרה במיומנויות ניהול וקידום פרויקטים"

התקנות מגדירות את הדרישות והם מופיעות כאן (1) ככל האפשר, עובד בתפקיד ניהולי או ככל האפשר עובד שעבר הכשרה במיומנויות ניהול וקידום פרויקטים; (2) בעל ניסיון מעשי של שנה לפחות בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות או שעבר הדרכה והכשרה על סמך הנחיות הנציבות לעניין הכשרת רכזי נגישות, בדרכים המנויות בתקנה 89(א), הכוללת הכרת החוק, תקנות הנגישות הנוגעות לחייב ויישומן בפועל, הכרת גורמים בתחום הנגישות לרבות גופים ציבוריים וארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות, והכרת פרסומי הנציבות הנוגעים לחובות הנגישות החלות על החייב; ואולם אם מעסיק החייב פחות מ-100 עובדים, יכול שרכז נגישות יהיה בעל ניסיון מעשי של פחות משנה בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות;

ברוב המקרים כן, אך יש חריגים וסייגים בתקנות מסוימות.

כן – הנגשת מקום מתייחסת להיבטים הפיזיים של המקום כמו רמפות, שילוט, שירותי נכים ועוד), והנגשת שירות מתייחסת לאיך לתת שירות נגיש לדוגמה איך לפנות לאדם עיוור שנכנס לסניף איך מחתימים עיוור על חוזה ועוד. הנגשת השירות כוללת את המידע בעסק, תהליך מתן שירות, גישה למוקדים וכו'

מידע הנחוץ לצורך קבלת השירות שבלעדיו לא אוכל לקבל או להשתמש במוצר או בשירות למשל מסמך המסביר את אופן השימוש בו, או הבנתו – כולל תנאי שימוש, זכויות, אזהרות ועוד.

כל אדם המעניק שירות לציבור, לרבות עובדי קבלן, מוקדן, אנשי מכירה ושירות.

כן, כולל מוקדי משטרה, מד"א, כיבוי אש ועוד.

כן מתן שירות הוא הביצוע של השירות בעוד ששיווק השירות הוא למעשה הפרסום או ההצעה לפני הביצוע. שניהם חייבים בהנגשה.

בהחלט – גם המקום וגם השירות שבו.

בתחילת התקנות יש פרק שנקרא "הגדרות" שם נמצאים הפירושים למושגים שנמצאים בתקנות. שם מופיע הגדרה למקום ציבורי היא: "אתר" – מקום ציבורי שהוא אתר, כהגדרתו בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס"ח-2008 (להלן – תקנות נגישות לאתר);

זאת ההגדרה מתוך התקנות פרק א' "מתן שירות ציבורי" – העמדה לשימוש הציבור כולו או חלק בלתי מסוים ממנו של מוצרים, שירותים או מיתקנים;

על פי החוק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 אדם עם מוגבלות הוא אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית, קבועה או זמנית, המשפיעה על התפקוד ומגבילה אותו באופן מהותי באחד או יותר מתחומי החיים העיקריים

זה כל מי שמעניק שירות וחייב בביצוע התאמות הנגישות על פי החוק והתקנות.

גם עסק קטן או פריילנסר יכול להיחשב כמפעיל שירות.

ההבדל הוא שמקום ציבורי הוא מיקום פיזי בעוד ששירות ציבורי יכול להתבצע באמצעות טלפון, הודעות, מיילים, מערכות דיגיטליות וכדומה. למקום ציבורי ושירות ציבורי יש הנחיות שונות לגבי מימוש ההנגשה.

התאמות נגישות הם למעשה שינויים שאנחנו מבצעים כדי להתאים מוצר, מקום, שירות לאנשים עם מוגבלות.

התאמות נגישות חלות גם על אתרי אינטרנט והם מתבצעים לפי התקן הישראלי 5568 חלק 1.

בפועל זה אומר שכל מסמך, אתר אינטרנט , פרסומים וכדומה צריכים להיות נגישים לאנשים עם מוגבלות

בהחלט

בדיקת נגישות היא למעשה בדיקה שבוחנת חלקים שונים בעסק האם הם נגישים. לעיתים מבצעים בדיקה מקיפה ולעיתים מבצעים בדיקה חלקית למשל שדרגתם את אתר האינטרנט שלכם – אז אתם יכולים לבצע שתכלול רק את אתר האינטרנט. כאשר מדברים על נגישות פיזית אז בעל תפקיד שנקרא מורשה נגישות מתו"ס (מבנים, תעשייה וסביבה ) כאשר מדברים על נגישות השירות או המידע (בכלל זה הנגשת אתרים ומסמכים) אז בעל תפקיד שנקרא מורשה נגישות שירות.

רכז נגישות הוא אדם מתוך הארגון אשר מונה על ידי הארגון והוא אחראי לדאוג שהעסק ישאר נגיש. כלומר לדאוג להכשרת עובדים, לוודא שכל שינוי בעסק פיזי או דיגיטלי יהיה נגיש, לטפל בבעיות נגישות, טיפול בתלונות ועוד.

למרות שאין ציון במפורש שאסור מתנדב, על פי התקנות הם מציינים את המילה "עובד". עובד שהוא חלק מהעסק והוא צריך להיות בעל הכשרה או בעל תפקיד ניהולי. בד"כ לא תמצאו בעסק מתנדב שעונה לדרישות.

תמיד יש חריגים ולהם כללים שונים למשל בניין שהוא בניין לשימור.

ההבדל הוא שמבנה הוא פיזי ונדרש בהתאמות שונות מאשר השירות.

מידע חיוני מוגדר כמידע שבלעדיו לא ניתן לקבל את השירות הוא

צוות עובדים הם עובדים המקבלים שכר, מתנדבים ועובדי קבלן. למעשה כל מי שמספק שירות מטעם העסק יחשב ככזה.

מצבי חירום צריכים להיות נגישים וישנם הנחיות בתקנות (סעיפים 12, 36, 82 ) לגבי שירותי חירום – להם יש תקנות בפני עצמם.

שניהם צריכים להיות נגישים. בשיווק העסק אנחנו נתייחס לנגישות המידע וכיצד הוא מעובר באופן נגיש לאנשים עם מוגבלות. מתן שירות מתייחס לאיך נותנים שירות לאנשים עם מוגבלות למשל איך פונים לאדם עיוור נכנס לסעיף מבלי להפחיד אותו, איך מחתימים אותו על חוזה.

סניף של בנק הוא תחת הגדרה של מקום ציבורי

על פי תקנה 29 א' כמעט כל מידע שיש לך בעסק צריך להיות נגיש למעט פרסומות בתנאים מסויימים לפי בקשה של אדם עם מוגבלות. כדי לא להטעות אותכם צרפנו כאן את התקנה מתוך תקנות נגישות השירות: 29. (א) מידע הנמסר לכלל הציבור ומידע הנמסר באופן פרטני, על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו, בכתב או בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, מכתבים והודעות, וכן מידע הנמסר באמצעות הטלפון, למעט פרסומות, ולמעט מידע המסופק באמצעות האינטרנט שבוצעו בו התאמות הנגישות לפי סימן ג' ולגבי אותן התאמות בלבד, יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות בכפוף לתקנות המשנה שלהלן.

על פי תקנה 29 א' גם חומר שיווקי צריך להיות נגיש למעט פרסומות ששם יש הנחיות אחרות המגדירות אותם.

שאלה חשובה. הדבר הראשון שחשוב לדעת הוא שאנשים הם שונים אחד מהשני וכך גם המגבלה שלהם. אנחנו ממליצים להתייעץ אם האדם ולשאול אותו איך הוא מעדיף. למשל נניח שיש לכם PDF שצריך התאמה לאדם עם לקות ראיה ניתן להקריא לו אותו או לשלוח לו הקלטה. בחוק ישנם מגוון אפשרויות והתאמות שניתן לספק כמו ברייל, MP3, הקראה ועוד

ברוב הפעמים ההנגשה צריכה להיות מוכנה מראש. למשל כל מה שעולה לאתר האינטרנט צריך להיות נגיש מראש. המקרה היחיד שבו ניתן להנגיש לפי בקשה של אדם עם מוגבלות היא לפי סעיף 29 בתקנות שאומר מתי אדם עם מוגבלות יכול לבקש הנגשה פרטנית.

כל אתר אינטרנט חייב להיות נגיש אלא אם בעל העסק לא עונה לתנאי החוק (נותן שירות ציבורי + פונה לקהל ישראלי) או קיים עבורו פטור

כל מידע שאתם מוסרים ללקוחות שלכם, אדם עם מוגבלות יכול לבקש אותו בפורמט נגיש. תקראו כאן מה את תחילת התקנה שמסבירה איזה מידע אדם עם מוגבלות יכול לבקש להנגיש אותו. 29. א. מידע הנמסר לכלל הציבור ומידע הנמסר באופן פרטני, על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו, בכתב או בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, מכתבים והודעות, וכן מידע הנמסר באמצעות הטלפון, למעט פרסומות, ולמעט מידע המסופק באמצעות האינטרנט שבוצעו בו התאמות הנגישות לפי סימן ג' ולגבי אותן התאמות בלבד, יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות בכפוף לתקנות המשנה שלהלן

שאלה מצוינת. אתחיל ואגיד שמומלץ לפנות למורשה נגישות שירות כדי לבחון את המצב בצורה מקצועית. ועכשיו לתשובה: תמיד תציעו חלופות אחרות למשל אם אי אפשר לדבר האם אפשר להתכתב?

האחריות היא בראש ובראשונה של בעל העסק ומי מטעמו. אם קיים בעסק רכז נגישות אז האחריות היא גם שלו. כאשר אתם בונים אתר חדש ,שירות או כל פעולה אחרת בעסק תמיד תבדקו מה צריך להיות נגיש ותדרשו מהספקים שלכם תמיד לספק תוצר נגיש.

ישנם 4 קבוצות עיקריות של מוגבלויות: מוגבלות פיזית, מוגבלות בראיה, מוגבלות בשמיעה ומוגבלות קוגניטיבית. על פי החוק צריך לבצע הנגשה לכולם.

תשובה הקצרה היא עד 3 שבועות תלוי בפורמט שהאדם ביקש. קחו בחשבון שאם הוא מבקש פורמט נגיש עבור מוצר או שירות שעתיד לפוג תוקף פחות מהזמן הנדרש אתם חייבים לתת לו חלופה נגישה. למשל הרשמה לכנס שעתיד להתרחש שבוע מאותו מועד שבקשו את הפורמט הנגיש.

תמיד רצוי לתעד בקשות כאלו. אחת הסיבות היא שאם הבקשה חוזרת תוכלו לחסוך עלויות בכך שיש כבר פורמט נגיש.

על פי סעיף 4 לתקנות נגישות השירות אסור לגבות תשלום בגין שירות נגיש. סעיף 4 לתקנות נגישות השירות. חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות לא יטיל תשלום על אדם עם מוגבלות בשל ביצוע התאמות נגישות הנחוצות לשם הנגשת השירות בעבורו לפי תקנות אלה.

רמת המורכבות אינה משפיעה על הצורך בהנגשה אלא אם יש פטור מראש לכך.

צריך לתת תיאור מדויק לתרשים או לגרף. אם התיאור ארוך מדי אז אפשר לספק מידע כטקסט או בקישור נפרד.

צריך לפרסם בכל כנס שאתם עושה ובכל נכס דיגיטלי.

בגדול ישנם 6 נושאים שצריכים להופיע בהצהרת נגישות. הסבר על הנגישות באתר האינטרנט, הסבר על הנגישות הפיזית בארגון, חסמי נגישות או בעיות נגישות שקיימות, פטורים מתוקף התקנות, פרטי רכז נגישות, ותאריך עדכון ההצהרה.

בהחלט. זה מאוד חשוב גם אם זה זמני. חשוב לא פחות הוא לעדכן גם תאריך ההצהרה.

הצהרת הנגישות צריכה להיות זמינה בכל הנכסים הדיגיטליים שלכם. דפי נחיתה, אפליקציות, אתרי אינטרנט.

יש לפרט ולהסביר מה הונגש בעסק וכיצד ניתן להשתמש במידת הצורך. למשל איך ההנגשה עובדת באתר האינטרנט.

צריך רק במידה והתאמות שונות ממה שנכתב.

יש לכתוב את ההתאמות במאמר באתר תחת השם "הצהרת נגישות"

לסוגי עסקים שונים יש התאמות שונות ולכן אין תבנית או פורמט קבוע. אם אתם לא יודעים איך או מה לכתוב אנחנו ממליצים להתייעץ איתנו או לבדוק מה אחרים כתבו.

פרסום הצהרת נגישות היא חובה בתקנות תחת סעיף 34. מספר ההתאמות שביצעתם לא משנה העיקר שמה שכתוב בהצהרה יהיה תואם למה שקורה בשטח.

פרטי רכז נגישות יופיע בתוך הצהרת הנגישות. אין הנחיה מדויקת איכן בתוך ההצהרה. אנחנו ממליצים תמיד לשים את הפרטים תחת כותרת "פרטי רכז נגישות" כדי לוודא שימצאו את זה בקלות

ההגדרה של שירות ציבורי לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 שירות ציבורי" – אחד מאלה: (1) שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג'; (2) שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השנייה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו.

כל מי שנותן שירות ציבורי והסוג שירות מופיע בתוספת הראשונה והשניה לחוק עצמו או שהוא גוף ציבורי כפי שמופיע בחוק עצמו.

ההנגשה מתבצעת לפי תקנה 35 שהיא מפנה לתקן ישראלי 5568 חלק 1.

התקן הישראלי אימץ את התקן הבינלאומי שנקרא W C A G גרסה 2.0. התקן מחולק ל-3 רמות נגישות A היא הרמה הנמוכה ביותר, AA – רמת ביניים והרמה הגבוהה היא AAA.

רק אתה או מי הנגיש לכם את האתר. אין גוף שבסמכות שלו לקבוע.

בהחלט זאת החובה לפי תקנה 34.

הצהרת נגישות צריכה שיהיה לה את 5 החלקים הבאים: פרטים על נגישות האתר פרטים על הנגישות הפיזית של הארגון אם ישנם חלקים לא נגישים באתר מכל סיבה או במרחב הפיזי - חובה לציין זאת פרטי רכז נגישות תאריך עדכון אחרון של ההצהרה

חובת הבדיקה לפי התקנות היא אחת ל-5 שנים. שימו לב שאתר חייב לעלות נגיש כך גם אם בצעתם בדיקה בהתאם לתקנות לאחריה עליתם עם אתר חדש אנחנו מאוד ממליצים לבצע בדיקה מקיפה.

לא משנה מהו הבסיס לאתר עדין תצטרכו להנגיש. תוכלו להקל על התהליך ולבחור תבנית נגישה מראש. רק הקפידו לשמור על הנגישות שלה כאשר אתם מבצעים שינויים.

בהחלט. הם אפילו קריטיים יותר משום שהם למעשה הקשר שלנו עם הגולש.

תוכלו לבחור צ'ט שהוא נגיש מראש או תבדקו שאתם יכולים לבצע שינויים בקוד כדי לבצע הנגשה אם תצטרכו.

הוספה של קיצורי מקלדת היא עניין תכני שתלוי מאוד במצב. אחנו נמליץ לכם להתייעץ עם מומחה נגישות או איתנו.

אם אתם עסק שהמחזור הממוצע שלו הוא מתחת ל5 מיליון ב-3 שנים האחרונים.

כל קובץ חייב להיות נגיש מראש ולפני שעולה לאויר.

הנציבות קבעה שלא משנה מה השפה הוא צריך להיות נגיש וזה בהנחה שהוא פונה לקהל הישראלי.

בעל האתר, רכז הנגישות אם ישנו, וגם גורם שמונה על ידי בעל העסק.

כנסו למאמר שלנו שם אנחנו מסבירים בצורה רחבה איך לטפל בזה. אתם גם תמיד מוזמנים לדבר איתנו. לצפייה במכתב מעורך הדין

בהחלט. לפי תקנה 35 ג' גם אפליקציות צריכות להיות נגישות.

אי עמידה בתקן תחשב כל בעיה באתר המונעת מאדם עם מוגבלות לקבל באתר שלכם את המידע, השירות או המוצר באופן נגיש.

ישנם מספר גורמים שיכולים שיכולים לתת סנקציות או קנסות: 1. הנציבות יכולה לבדוק את האתר שלך (היא מבצעת בדיקות יזומות מפעם לפעם ) ולהוציא צו נגישות או התרעה לפני. 2. אדם עם מוגבלות יכול לתבוע אותכם ללא כל הוכחת נזק 3. ניתן לתבוע אותכם בתביעה יצוגית 4. יכולים לשלול לכם את רישיון העסק שלכם. חשוב לדעת שניתן לכם היכולת לתקן את הבעיות שנמצאו לפני שתובעים אותכם אבל אתם חייבים שהאתר יהיה מונגש כחוק. בנוסף לפי שתובעים אותכם לגבי האתר שלכם (בהנחה שהוא הונגש כראוי) הם חייבים לשלוח לכם הודעה הדורשת תיקון הליקוי אתם לא תיקנתם תוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה.

כל מי שמוגדר בתוספת הראשונה והשנייה לחוק שוויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות או שהוא מוגדר גוף ציבורי

קיימים 4 סוגי פטורים בחקיקה 1. פטורים כלכליים 2. פטורים טכנולוגיים 3. פטורים מיוחדים 4. פטורים מכוח חוק שוויון השניים הראשונים הם הנפוצים ביותר. תוכלו לקרוא את המאמר שלנו "פטור מהנגשת האתר - ידעתם שאפשר לקבל כזה?"

זה תלוי בסוג הפטור. פטור כלכלי – לא צריך לבקש מאף אחד אבל כן צריך לבצע בדיקה של מומצע המחזור העסקי של ה-3 שנים האחרונות. פטור טכנולוגי – ניתן לקבל על ידי מורשה נגישות שירות. כל סיבה אחרת אנחנו ממליצים להתייעץ עם מורשה נגישות השירות או עם הנציבות לשיוויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות.

יש להגיש פטור טכנולוגי על ידי מורשה נגישות שירות. חשוב שתערך למתן חלופה נגישה עבור אנשים עם מוגבלות.

ניתן להגיש פטור טכנולוגי על ידי מורשה נגישות שירות. הפטור יבחן את הסיבות שבגללם לא ניתן להנגיש את האזור באתר או את המערכת, יבדוק מקרים דומים או מערכות דומות ומהם החלופות הנגישות המוצעות. העלות להגישת פטור תנוע בין 5,000 ₪ לבין 10,000 תלוי במורכבות. הפטור יהיה תקף ל-3 שנים ויש לחדש אותו באותו התהליך לאחר כן.

על פי הנציבות יש להנגיש את כל השפות.

התקנות לא מבצעות הבחנה איכן מאוחסן השרת אלא בודק אם הבעל האתר הוא חייב על פי התקנות.

במקרה שכזה יש להתייעץ עם מורשה נגישות שירות לצורך קבלת פטור. בכל מקרה יבקשו ממכם 2 דברים: הראשון להנגיש את כל מה שכן ניתן להנגיש. שנית לספק חלופה נגישה עבור אדם עם מוגבלות.

החוק לשיוויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות -> תקנה 29 + תקנה 35 -> תקן ישראלי 5568 -> WCAG 2.0 -> AA

"אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי".

תכנים בכל תצורה: טקסט, מסמכים, תמונות או וידאו; המועברים על תשתית רשת האינטרנט; באמצעות אתרי אינטרנט או יישומים; שנועדו לספק שירות ציבורי כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

צריך ששני התנאים הבאים יתקיימו: התנאי הראשון: שירות המנוי בתוספת הראשונה לחוק: משרדים, בנקים, מסעדות, חנויות ועוד. שירות המנוי בתוספת השנייה לחוק: מסחר, בריאות, בידור, חינוך, רווחה, ספורט ועוד. שירות הניתן לציבור על ידי גוף ציבורי: משרד ממשלתי, רשות מקומית ועוד התנאי השני: השירות ניתן / מיועד לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו

אתר שהשירות בו מיועד לציבור בחו"ל – אינו נדרש להיות נגיש

אזור שהכניסה אליו מחייבת הזדהות ומכיל מידע אישי של מקבל השירות.

התקנות נכנסו לתוקף מיום 26 לאוקטובר 2017 אבל שימו לב שיש תקנות המתייחסות לתאריכים קודמים למשל הנגשת מסמכים שמספקים הסבר על מהות השירות.

לפי תקנה 35 ו' סימן ט. אם המחזור השנתי הממוצע אינו עולה על 1,000,000 ₪ ואתר עלה לרשת לפני התאריך 26 באוקטובר 2017 אתה פטור מהנגשה למעט פרטי ההתקשרות. יש לחדש את הפטור הזה אחת ל-3 שנים.

אתר ישן הוא אתר שעלה לרשת לפני התאריך 26 באוקטובר 2017. כל אתר שעלה אחרי התאריך הזה יחשב כאתר חדש. כל שינוי שבוצע באתר ישן אחרי התאריך הזה יחשב כשינוי חדש המצריך הנגשה של השינוי.

האם השירות המסופק הוא קריטי לצורך קבלת השירות השירות חייב להיות נגיש גם אם זה אומר שאתה צריך להחליף את השירות למשל סליקה.

תשתית - • מבנה האתר או אפליקציה ברמת התכנות של האתר או היישום; תכנים • כותרות • טקסטים • תמונות • ועוד קבצים נלווים • וידאו • אודיו • מסמכים מכל סוג • ועוד

בהתאם לתקן נגישות אינטרנט הדן במסמכים ת.י 5568 חלק ב'

תקנה 29 היא תקנה המגדירה אלו סוגי מידע אדם עם מוגבלות זכאי להנגשה פרטנית עבורו בהתאם למגבלה שלו. למשל אם יש לי עלון בדוכן שלי, אדם עם מוגבלות זכאי לבקש לקבל אותו בפורמט נגיש בהתאם למגבלה שלו.

דבר ראשון הוא להכיר את התקנה לעומק ולוודא שגם שירות הלקוחות מודע לתקנה ולמה זכאי אדם עם מוגבלות במסגרת התקנה דבר שני למצוא ספק שיודע להנגיש ולהמיר מצורה אחת לצורה שינה. למשל המרכז להנגשת מידע של עמותת נגישות ישראל.

כל תוכנה מיישמת את אופי ההנגשה בצורה שונה. רואים את זה בעיקר כאשר לוקחים מסמך וורד וממירים אותו פעם אחת באמצעות תוכנת וורד ופעם אחת באמצעות תוסף אדובי. התוצאה עבור אדם עם מוגבלות תהיה שונה לחלוטין. מסמך שהומר על ידי וורד יהיה נגיש יותר בטבלאות אבל מבנה הרשימות שלו יהיה פחות נגיש לעומת המרה באמצעות תוסף אדובי.

לא. התקן אומר במפורשות שהמסמך צריך להיות מונגש בתוכנה שבה הוא מיוצר או נערך. כך שאם כתבתם מסמך בתוכנת וורד אז ההנגשה שלו צריכה להיות באותה תוכנה גם אם בסוף אתם ממירים אותו לוורד.

חריגים 1. מסמכים המספקים מידע אודות מסמכים שהם חלק ממהות השירות ועלו אחרי 26 באוקטובר 2015 .

מסמכים שהם חלק ממהות השירות חייבים להיות נגישים תמיד.

כל מסמך צריך להיות נגיש ברגע שהוא עולה לרשת. זה לא משנה אם הוא באזור האישי או פתוח לכולם.

כיום כל מסמך צריך להיות נגיש מרגע שהוא עולה לרשת או מיוצר דינמית באתר.

אם אתה מחויב בהנגשת סרטון (לא כל עסק) אז כל סרטון חייב בהנגשה. שימו לב שהנגשת הסרטונים מקדמת אותך רבות במנועי החיפוש וברשתות החברתיות. כך שההשקעה משתלמת.

מי שחייב בהנגשת סרטוני וידאו הוא מי שמחזור השנתי שלו לא עולה על 5 מיליון בממוצע של 3 שנים אחרונה שבהם המחזור לא היה שווה ל- 0 . מקרה חריג הוא שהסרטון הכרחי לקבלת השירות ואין לו חלופה נגישה אחרת.

סרטון של כנס/דיון/הרצאה: פטור מכתוביות אם סופק תמלול או פרוטוקול החל מיום 26 באוקטובר 2017

התקן מחייב להנגיש גם אפליקציות שישנם.

התשובה לכך היא כן. כל נכס דיגיטלי צריך לעבור הנגשה גם אפליקציות ולא משנה לאיזה מערכת הפעלה הם כתובות.

ישנו פטור אחד שמתייחס לאפליקציה והוא במקרה שאפליקציה מציעה בדיוק את אותם שירותים שיש גם באתר אינטרנט נגיש. יש לעיין בתקנות או להתייעץ עם מומחה על התהליך להכרה בפטור.

הנגשה של האתר אינה עבודה חד פעמית אלא משהו שמלווה את אורך חיי האתר. כל שינוי קטן או גדול צריך לעלות נגיש. אנחנו ממליצים לבצע בדיקה כל חצי שנה באתרים שמעלים תכנים באופן קבוע ובאתרים סטטיים לבצע בדיקה אחת לשנה.

לפי תקנה 27

לא. אבל אתה חייב לתעד את זה לפי טופס 9 של הנציבות.

1 ל5 שנים והבדיקה צריכה לכלול את כל היבטי העסק.

לעסק פרטי חובה לעבוד עם מורשה נגישות שירות במקרים הבאים: אישור תכנית הדרכה לעובדים, אישור בדיקות תקופתיות ברשת, פטור מביצוע חלק מדרישות נגישות לאתר אינטרנט, בקשה לרישיון לעסק חדש, בקשה לחידוש רישיון עסק. ישנם עוד מקרים לפרטים נוספים תוכלו לכנס לקישור הבא: התייעצות עם יועצי נגישות מורשים באתר gov.il

מועד הבדיקה הקבוע בתקנות הוא אחת ל-5 שנים. הבדיקה מתייחסת לנגישות הפיזית, לנגישות הדיגיטלית והשירותית של הארגון.

בקצרה לא. מאוד מומלץ לבצע בדיקות בעיקר באזורים שהם בעייתיים או במערכות דיגיטליות מורכבות.

הסדרי נגישות הם סידרה של הנחיות והסברים כיצד העסק שלכם נגיש ואיך ניתן לקבל שירות נגיש. הסדרי הנגישות מתייחסים לנגישות הפיזית, הדיגיטלית ושירותית של הארגון

צריך לפרסם אותם במקום בולט באתר. לא צוין בתקנות מיקום מסוים. המקובל הוא בפוטר ובתפריט הראשי.

אם הנגישות של האתר תפגע באופן משמעותי למשך 5 ימים ויותר אליכם לבצע 2 פעולות: 1. לספק חלופה נגישה לכל אדם שצריך. 2. לפרסם את הקשיים או האזורים שאינם נגישים ואיך כן ניתן לקבל חלופה נגישה בתוך הצהרת הנגישות.

תקנה 34 (פרסום התאמות הנגישות שבוצעו) + 57 (פרסום התאמות נגישות באירועים) + 72 (פרסום התאמות הנגישות בשירותי הכשרה, הדרכה ובחינות ) 86 ז' (נגישות חלופית למקום ציבורי ולשירות ציבורי) + 91 ה' (רכז נגישות)

הסבר קצר - מהו "אתר או יישום נגיש". רמת הנגישות של האתר או היישום. הצהרה על תאימות /או אי תאימות לעזרים, תוכנות, דפדפנים ומערכות הפעלה אופן בדיקת האתר או היישום ולפי אילו דפדפנים

פטורים כלכליים פטורים טכנולוגיים פטורים מיוחדים פטורים מכוח חוק שוויון

עוסק פטור – פטור לחלוטין מהנגשה. עד 100,000 ₪ - פטור מהנגשה. אתר ישן עד 1,000,000 – פטור אוטומטי מהנגשה ל- 3 שנים*. חובה לפרסם את דרכי ההתקשרות איתו בצורה נגישה, באתר שלו או באתר של אחר אתר חדש עד 1,000,000 –חייב בהנגשה למעט סרטונים. בעל עסק חדש – חייב בהנגשה. * כל 3 שנים חובה לבצע בדיקה

קיים פטור עקב קושי כלכלי לפי המדרגות הבאות: עד 100K ממוצע של מחזור מכירות 3 שנים אחורה – פטור לחלוטין מהנגשה. עד 300K ממוצע של מחזור מכירות 3 שנים אחורה – עד אוקטובר 2020 פטור מהנגשה. אחרי אוקטובר 2020 הוא עובר לקטגוריה הבאה. בין 300K למיליון ממוצע של מחזור מכירות 3 שנים אחורה – חייב בהנגשה של שינויים חדשים* אתרים ישנים פתורים** מעל מיליון – חייבים בהנגשה של כל האתר למעט תכני אודיו ווידאו – יש לשים לב שבנגן עצמו חייב להיות נגיש. מעל 5 מיליון חייבים להנגיש גם תכני וידאו ואודיו. אם אתם לא עונים לנ"ל אתם תמיד יכולים לפנות לנציבות ולהציג את הטעונים שלכם לצורך קבלת הפטור. אל תשכחו לצרף מסמכים שיתמכו בבקשה.

אם זה באמת המצב תוכלו להגיש פטור עקב קושי טכנולוגי בהתאם לסעיף 35 ו' א'

(מסיבות טכנולוגיות בלבד) מילוי טופס בצירוף חוות דעת של איש מקצוע ואישור מורשה נגישות שירות. (אין צורך באישור הטופס ע"י הנציבות.) פטור זה תקף למשך עד שלוש שנים מיום קבלת הפטור. ניתן יהיה לחדש אותו פעם אחת בלבד לתקופה של 3 שנים נוספות. לאחר 6 שנים, לא ניתן יהיה לחדש פטור זה, אלא באישור מיוחד מהנציבות. לבקשת אדם עם מוגבלות, יש לאפשר הנגשה חלופית. יש לפרסם את דבר הפטור והנגשה חלופית ולבקשת אדם עם מוגבלות יש למסור את טופס הפטור.

הכניסה לשירות בהרשמה מראש רשומים לשירות בו זמנית עד 500 משתתפים חריג: לבקשת משתתף עם מוגבלות, יש לבצע הנגשת התוכן

חובה לבצע את התאמות הנגישות שהרשת החברתית מאפשרת

בראש ובראשונה חשוב להכיר את הגוף הממונה מטעם הממשלה והוא הנציבות לשיווין זכויות עבור אנשים עם מוגבלות שהיא כפופה למשרד המשפטים. בנוסף אנשים עם מוגבלות יכולים לטבוע ללא הוכחת נזק ואף לתבוע בתביעות ייצוגיות.

אם מודבר באתר האינטרנט שלכם (לפי סעיף 35 לתקנות נגישות השירות) והנגשתם אותו כראוי אז יש לכם הזדמנות לתקן.

התרעה מוקדמת יכולה להתקבל בכל דרך. לרוב תקבלו את זה בהודעה כתובה לצורכי הוכחה שאכן בוצעה פניה. שימו לב פניות שלא מטופלות כראוי מסכנות אותכם בתביעה נגדכם.

סטייה מחובת ההנגשה לא תיחשב הפרה אלא אם: 1. נשלחה לחייב הודעה הדורשת תיקון הליקוי 2. החייב לא תיקן תוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה.

1. הוצאת צו נגישות ע"י נציבות שיוויון זכויות 2. הפרת הצו – קנס של כ-75,300 ש"ח וכ-3,700 ש"ח לכל יום. תאגיד – קנס כפול של כ-150,600 ש"ח 3. אפשרות להטלת אחריות (וקנס נוסף) - על נושא משרה ו/או על עובד אחראי

חלק מהעיריות מבקשות זאת. בכל מקרה תמיד כדאי לבקש אישור מבעל המקצוע כדי שתוכל לדעת שהכל בוצע כמו שצריך.

לא כל אחד יכול לתבוע אותך אלא רק אדם עם מוגבלות או מיופה כוחו

1. אפשרות לתביעה פרטנית לפיצוי ללא הוכחת נזק עד 62,000 ש"ח (50,000 ש"ח צמוד למדד משנת 2005) 2. עילה לתביעה ייצוגית 3. עילה לאי מתן רישיון עסק